אף אם לשכת ההוצאה לפועל סגורה בחג, בית המשפט לעניינים מנהליים אינו ערכאה מתאימה לדון בבקשה לביטול הגבלת יציאה; מתי ניתן לפתוח הליך חדלות פירעון בסכום הנמוך מהמינימום שבחוק? מערכת כספית בלתי ידועה בין החייב ובין הנושה, יכולה להיחשב "מחלוקת כנה" שאינה מאפשרת פתיחת הליכי חדלות פירעון
חג פסח שמח, גם בעולם המשפט. מי שמכיר את עולם הגבייה יודע, כי תקופה זו של חגים וחול המועד מתאפיינת במיעוט הליכים משפטיים, ואם אלה כבר מתקיימים הרי שהם עוסקים לרוב בבקשות של חייבים לבטל סעדים שונים ובכלל זה היתר ליציאה לחו"ל. "סטטיסטיקה" זו הגיעה השבוע גם לבית המשפט העליון.
חייב שיציאתו מהארץ נאסרה במסגרת תיק הוצאה פועל לגביית מזונות, עתר לבית המשפט לעניינים מנהליים וביקש להתיר לו לצאת מהארץ לבקר את אמו החולה בארה"ב. החייב נימק את פנייתו לבית המשפט לעניינים מנהליים, בכך שנאמר לו שלשכת ההוצאה לפועל סגורה ובקשתו תידון לאחר חג הפסח.
נקבע:
"איני מקל ראש בנסיבותיו של המבקש וברצונו לצאת מן הארץ בהקדם על מנת לבקר את אמו ואת ילדיו. ואולם, בנסיבות העניין, בצדק דחה בית המשפט לעניינים מנהליים את בקשתו למתן סעד זמני, ואיני רואה מקום להתערב בהחלטה זו. הטעם לכך הוא כי הסעד לו עתר המבקש מצוי בסמכות רשמי ההוצאה לפועל".
בית המשפט העליון קבע כי על החייב להשיג על החלטות רשם ההוצאה לפועל בדרכים שנקבעו בחוק ההוצאה לפועל, ולא בבית המשפט לעניינים מנהליים. בית המשפט הפנה את המבקש להוראות חוק ההוצאה לפועל הרלוונטיות להשגה על החלטות וצווים של רשמי הוצאה לפועל.
בר"מ 2667/22 פלוני נ' רשות האכיפה והגבייה (פורסם בהנהלת בתי המשפט, 18.4.22).
ניהול הליכי הוצאה לפועל בסכום נמוך מהמינימום
חייב ביקש לנהל הליך חדלות פירעון על אף שכלל חובותיו עומדים עומדים על סך הנמוך מ-51,150 ש"ח (הסכום המינימלי לניהול הליכי חדלות פירעון, הקבוע בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2019 ועדכוניו).
החייב מיוצג על ידי הסיוע המשפטי, מצוי בגיל פרישה ואינו עובד. זוגתו אינה עובדת ומקבלת קצבת נכות. בתו הבגירה סמוכה על שולחנו ואינה יכולה לעבוד עקב מצב רפואי. החייב הוכרז בשנת 2017 מוגבל באמצעים, לאחר שנקבע כי לא יכול לעמוד בתקופות הפריסה שנקבעו בחוק ההוצאה לפועל. החייב לא הצליח לשלם צו תשלומים בסך 150 ש"ח שנקבע לו, ותיק האיחוד שלו פוזר.
הוראות חוק חדלות פירעון (סעיף 187(ב)) מאפשרות פתיחת הליכי חדלות פירעון ליחיד שחובותיו נמוכים מהמינימום הקבוע בחוק, אם קיימים נימוקים מיוחדים לכך.
רשמת ההוצאה לפועל מסתמכת על מאמר שפורסם בעלון רשמי ההוצאה לפועל, ולפיו על הרשם לבחון, בכובעו כרשם חדלות פירעון, אם היחיד מסוגל לעמוד בתקופות ובסכומי הפריסה המקסימליים שנקבעו בחוק ההוצאה לפועל (לירון זרבל קדשאי "כניסה בשערי הליך חדלות פירעון בחובות הפחותים מסך של 50,000 ₪- פרשנות, תובנות ומחשבות" (פורסם בנבו, מתוך עלון הרשמים גיליון 9/2020)).
צוין בהחלטה, כי אם יימצא כי אין החייב מסוגל לעמוד בתשלום חובו בפריסה המקסימלית הקבועה בחוק ההוצאה לפועל, ניתן יהיה לאשר לו לפתוח בהליכי חדלות פירעון בסכום נמוך, אף ללא הוכחת טעמים מיוחדים. וכך קבעה הרשמת:
"בענייננו, בהחלטה מיום 22.02.17 הוכרז היחיד כחייב מוגבל באמצעים (שאינו יכול לעמוד בתקופת הפריסה שהיו קיימות דאז בהתאם להוראות סעיף 69ג לחוק ההוצאה לפועל). תיק האיחוד פוזר ביום 02.05.21 לאחר שהיחיד לא עמד בצו התשלומים אשר עמד על סך של 150 ש"ח בלבד. בנסיבות אלו אין צורך אף בהוכחת טעמים מיוחדים. מכל מקום, בחינת נתוני המבקש מלמדת כי הוא נעדר פוטנציאל השתכרות ממשי. נגד היחיד פתוחים 3 תיקי הוצל"פ אשר נפתחו בין השנים 2003-2005 והליכי הגבייה שננקטו במסגרתם לא הובילו לתשלום החוב. היחיד הצהיר על מצב בריאותי קשה שלו ושל אשתו אשר נתמך במכתב מטעם הרווחה. עוד הוצהר על בעלות משותפת יחד עם רעייתו בבית המגורים.
בנסיבות אלו שוכנעתי כי יש מקום לאשר פתיחת התיק. יחד עם זאת, יובהר כבר עתה כי לאור בעלותו בבית המגורים יכול שיידרש לפדות את זכויותיו בנכס".
כאמור בהחלטה, היחיד אינו יכול לשלם את החובות בפריסה שנקבעה, אך הוא בעליו של נכס מקרקעין. החלטה זו מבטאת את גישת "המבחן התזרימי" לבחינת חדלות הפירעון של היחיד. הרשמת מציינת שעל אף שהיחיד רשאי להכנס בשערי ההליך, יתכן כי בסופו יהא עליו לפדות את דירת המגורים שלו, על מנת להמנע ממימושה.
תהוצל"פ (נצ') 801586-03-22 פלוני (פורסם בנבו, 18.4.22).
מערכת בלתי ידועה של הלוואות מעידה על "מחלוקת כנה" המונעת מתן צו לבקשת נושה
נושה המבקש לפתוח בהליכי חדלות פירעון כנגד חייב, נדרש לעמוד ברף ראייתי להוכחת קיומו של חוב כלפיו. אם ימצא בית המשפט כי קיימת "מחלוקת כנה" בעניין החוב, יימנע מלתת צו לפתיחת הליכים לבקשת הנושה.
השבוע קבע בית המשפט השלום במקרה שנדון בפניו, כי המערכת החשבונאית העובדתית שהוכחה אינה מאפשרת להבין אם אכן קיים חוב ומה גובהו. זאת לאחר שהובאו ראיות המעידות על התנהלות כלכלית בין החייבים ובין הנושים, אשר חורגת לכאורה מיחסים רגילים בין חייב ובין נושה:
"התרשמתי מעדות המבקשת כי במסגרת מערכת היחסים בינה לחייבים ניתנה הלוואות בהיקף לא ידוע (מעבר להלוואה מושא הבקשה) ומנגד העבירו החייבים למבקשת כספים למבקשת בהיקף לא ידוע. נוכח אי הבהירות ביחס לטיב מערכת יחסים זו והיקפה הכספי נראה כי המבקשת לא עמדה בנטל להראות קיומו של "חוב" המאפשר מתן צו פתיחת הליכים. התרשמותי לפיה רב הנסתר על הגלוי במערכת היחסים הכלכלית בין הצדדים מתחזקת לא רק מהתנהלותה החריגה של המבקשת כלפי החייבים בעסקת רכישת הזכויות בדירה אלא גם מסירובה לנקוט הליכי גבייה בהוצל"פ נגד החייבת, פנייתה לב"כ החייבים לקבלת עצה ביחס לזכויותיה ביחס לחייבים, וסיוע אקטיבי לחייבים בעבר לחמוק מהליכי גבייה. לאור האמור מצאתי לדחות את הבקשה למתן צו פתיחת הליכים".
חדל"פ (שלום ת"א) 64946-01-22 קאופמן נ' הממונה על חדלות פירעון (פורסם בהנהלת בתי המשפט, 18.4.22).
