השבוע בפסיקה: ביטול תביעת חוב שאושרה; מינוי אפוטרופוס כמגבש שיתוף בנכסי זוג

בקשה לבטל תביעת חוב שאושרה "שלא כיאות" מותנית בכך שנעשתה פניה מוקדמת לבעל התפקיד, וזה אכן השתכנע כי אושרה שלא כיאות; מינוי אפוטרופוס לבן הזוג אינו מהווה באופן קטגורי מועד "הקרע הזוגי" המביא להתגבשות שיתוף בנכסי בני זוג

בעלי חברה חייבת ביקשו לבטל הכרעה בתביעת חוב למרות שחלף המועד לערעור. המבקשים טענו כי אינם מוגבלים למסגרת הזמנים של הערעור, משום שבקשתם נסמכת על תקנה 95(ב) לתקנות פשיטת הרגל, המורה כך:

"(א) מצא הנאמן שתביעת חוב אושרה שלא כיאות, רשאי בית המשפט, לפי בקשת הנאמן ואחרי הודעה לנושה
התובע, לבטל את התביעה או להפחית את סכומה.
(ב) נמנע הנאמן מלהגיש לבית המשפט בקשה כאמור, רשאי החייב, או כל נושה, או הכונס הרשמי, לבקש מבית
המשפט לבטל תביעה שאושרה שלא כיאות או להפחית את סכומה".

בית המשפט קבע כי הפעלת הסמכות של בית המשפט על פי תקנה זו, מותנית בתנאי מקדים, ולפיו בעל התפקיד מצא שהתביעה אושרה שלא כיאות.

"הפסיקה פירשה את הוראת תקנה 95(ב) לתקנות פשיטת הרגל כשלובה בתקנה 95(א) לתקנות אלו, וככזו שמציבה תנאי מקדים להגשת בקשה לפי תקנה זו – כי הנאמן מצא שתביעת החוב אושרה שלא כיאות, אך נמנע מלהגיש לבית המשפט בקשה בנדון".

ובהמשך:

"משהמבקשים בענייננו לא קיימו את התנאי המקדים ולא פנו למפרקים בניסיון לשכנעם כי תביעות החוב אושרו שלא כיאות ובהתחשב בעמדת המפרקים ביחס לבקשה מיום 1.2.2022 ולנכונות הכרעות החוב, הרי שלא קמה למבקשים זכות להגשת בקשה לפי תקנה 95(ב) לתקנות פשיטת הרגל, מן הטעם שהתנאים לעשות כן כלל לא הבשילו".

בנסיבות העניין נקבע כי אין מקום לביטול ההכרעות בתביעות החוב.

רע"א 2251/22 שפייזמן נ' כהן (פורסם בהנהלת בתי המשפט, 12.4.22).

מינוי אפוטרופוס כמגבש שיתוף בנכסים

נדחתה בקשת אשה להכיר במועד מינוי אפוטרופוס לבעלה, כמועד המביא לגיבוש השיתוף בנכסי בני הזוג. בית המשפט קבע כי אין מקום לקבוע שעצם מינוי אפוטרופוס לרכוש מהווה אירוע המגבש את השיתוף הזוגי בנכסים, ויש לבחון את כל נסיבות המקרה. בענייננו הגיע למסקנה, כי על אף שלבעל מונה אפוטרופוס לרכוש, אין בכך כדי להוות "מועד קריטי" המגבש את השיתוף בנכסי בני הזוג.

"קביעה, כי מקרה בו מונה אפוטרופוס לרכוש לאחד מבני הזוג היא קטגורית 'מועד קריטי' היא קביעה מרחיקת לכת. אין די בפירוט החסרונות באי קביעה שכזו, שהרי בפרשת טווינקו אימץ בית משפט זה במודע גישת ביניים שמתאפיינת בכך שהיא 'מבקשת להתוות דרך ביניים, תוך איזון עדין בין מכלול השיקולים והתכליות' […] קביעה, כי מקרה בו מונה אפוטרופוס לרכוש לאחד מבני הזוג היא קטגורית 'מועד קריטי' משמעותה היא כי במקרה אחר בו בין בני זוג עליהם חלה הלכת השיתוף ועסקו של הבעל נכנס לקשיים, ובגלל מצבו הקוגניטיבי שנפגע, ממונה לו אפוטרופוס לרכוש ואשתו סועדת אותו, עלולה אותה אישה מסורה למצוא עצמה מאבדת אף את זכויותיה שלה בדירת המגורים המשפחתית".

בענייננו בחן בית המשפט את הנסיבות המשפחתיות, ומצא כי אין לקבוע את מועד הקרע מיום מינוי אפוטרופוס, בין היתר כיוון שמצא שאין בין בני הזוג משבר זוגי. צוין, כי אין זה מן הנמנע כי מטרת התביעה היא העברת השליטה בתאגיד שהוא בשליטת האיש.

בע"מ 2116/22 פלונית נ' פלוני (פורסם בהנהלת בתי המשפט, 12.4.22).