השבוע בפסיקה: התיישנות תביעה נגד מפרק

כשקיימת ועדת ביקורת המפקחת על מעשי המפרק, מניין תקופת ההתיישנות מתחיל במועד הידיעה של ועדת הביקורת, ולא במועד מינויו של מפרק חדש

מפרק חברת בניה אשר מונה בשנות השמונים של המאה העשרים, הוחלף לימים במפרק חדש. ההחלפה נעשתה לאור אי סדרים כספיים אשר התגלו בביצוע תפקידו. המפרק החדש שמונה, הגיש תביעה כנגד המפרק היוצא להשבת כספים אשר נטל לכאורה מהקופה, ללא אישור מתאים.

בית המשפט דחה חלק ניכר מהתביעה, בשל התיישנות העילה כנגד המפרק הקודם. במסגרת זו נדחתה טענת המפרק החדש, ולפיה יש מקום למנות את מועד ההתיישנות מיום מינויו, או למצער מיום הגשת חוות דעת חשבונאית בדבר תפקודו של המפרק הקודם. נקבע, כי ההתיישנות נמנית מהמועד שבו יכול היה גורם רלוונטי לדעת אודות עילת התביעה. בענייננו פעלה לצד המפרק ועדת ביקורת אשר קיבלה מהמפרק דיווחים אודות ההוצאות שהוא משלם מתוך הקופה:

(בפסיקה) "נקבע כי מירוץ ההתיישנות מעוכב במהלך התקופה שבה התאגיד נשלט בידי אורגנים שהיו בעלי אינטרס למנוע את מימושה של זכות תביעה זו. עם זאת, מרוץ ההתיישנות מתחיל מהמועד שבו התגלו, או יכולים היו להתגלות, המעשים הבלתי חוקיים על ידי גורם רלוונטי […] במקרה דנן, ניתן להצביע על גורם רלוונטי. לאורך תקופת עבודתו של המשיב, פעלו לצידו ועד רוכשי הדירות וגם ועדת ביקורת. […] ברי כי ועדת הביקורת הייתה גורם רלוונטי שפיקח באופן צמוד על התנהלותו של המשיב. הטענה כי חברי ועדת הביקורת חששו שכל ניסיון "לנענע את הספינה" יעכב אף יותר את סיום הבנייה ואת קבלת הדירות בפרויקט (כפי שציין רואה החשבון חגי פאר בעדותו), אינה עילה להשעיית מירוץ ההתיישנות".

בית המשפט מפרט את החובות המוטלות על בעל תפקיד, ומונה מספר דוגמאות לניהול כספי בלתי תקין על ידי המפרק היוצא:

"הסמכות הרחבה של המפרק הולכת יד ביד עם אחריות ועם חובת נאמנות וחובת זהירות כלפי הנושים וכלפי החברה שבפירוק, ואף כלפי צדדים שלישיים. חובות אלה מקורן בדיני חדלות הפירעון וכן בהוראות הדין הכללי – דיני הנזיקין, דיני החוזים, דיני הנאמנות ודיני השליחות […] חובות אלה באות לידי ביטוי, בין היתר, בחובת הדיווח לבית המשפט. קשה להלום כי קופת פירוק תתנהל באופן שבו התנהל המשיב – משיכת הוצאות מקופת הפירוק ללא אישור מראש של בית המשפט; פתיחת מספר חשבונות בנק על שם המפרק באופן אישי על מנת להבטיח כי הכספים לא יעוקלו; מימון של הוצאות הפירוק מכיסו האישי של המפרק; אי הגשת דוחות כספיים במועדם וכסדרם לבית המשפט של פירוק; ועוד. המשיב פעל בניגוד למושכלות יסוד של דיני הפירוק ובניגוד לנוהלי עבודה מינימליים של ניהול כספי תקין. ובקיצור, לא כך מנהלים תיק פירוק, ובשל כך הודח המשיב מתפקידו".

יצוין, כי משנדחתה רוב התביעה של המפרק החדש כנגד המפרק היוצא, חייב בית המשפט קמא את המפרק החדש בתשלום הוצאות בסכום של 75,000 ש"ח, ותוצאה זו נותרה על כנה גם בערעור.

ע"א 4189/20 ארז נ' כהן (פורסם בהנהלת בתי המשפט, 30.3.22).