הנאמן אישר הכרעת חוב לנושה אחר? שיהוי יביא לדחיית הערעור

החלת כלל הידיעה: נושה המבקש לערער על הכרעת חוב בעניינו של נושה אחר, אינו יכול להמתין שנים עם הגשת הערעור רק משום שלא קיבל לידיו את הכרעת הנאמן בתביעת החוב. באוביטר: המועד להגשת ערעור לפי חוק חדלות פירעון חל מרגע שידע הנושה על ההכרעה (ולא מעת שקיבל אותה)

נושה בהליכי פשיטת רגל לא הייתה שבעת רצון מהכרעת הנאמן בתביעת חוב של נושה אחרת – עירית ירושלים, ולכן פנתה לנאמן, וביקשה ממנו לקבל העתק מהכרעתו בתביעת החוב בעניין העיריה. הנאמן לא השיב ולא העביר לנושה העתק ההכרעה.

לאחר כשלוש שנים בוטל הליך פשיטת הרגל בעקבות פטירת החייב, ואז הוגש גם ערעורה של הנושה על תביעת החוב של העיריה. עירית ירושלים טענה כי הערעור הוגש באיחור ניכר של מספר שנים, ואין להידרש לו, ואילו הנושה טענה, כי רק עתה קיבלה העתק מהכרעת החוב של הנאמן, ולכן ערעורה הוגש במסגרת הזמנים הקבועה בדין. בית המשפט המחוזי סילק את ערעור הנושה על הסף.

בית המשפט העליון קבע, כי אף שנקודת המוצא להגשת ערעור היא ככלל קיומו של "כלל ההמצאה", הרי שחובת תום הלב חייבה את הנושה, אשר ידעה על קיומה של ההכרעה, לפעול לקבלה לידיה ולהגיש ערעור, ולא לשקוט על השמרים משך שנים:

"נקודת המוצא היא כי על המבקש לערער על הכרעת חוב, כמו כל בעל דין המתדיין בהליך אזרחי, חלה הדרישה לפעול בתום לב […] לעיקרון תום הלב ניתן משקל משמעותי בכל הנוגע לשאלה אם ניתן למנות את הימים להגשת ערעור ממועד הידיעה על ההחלטה ולא ממועד המצאתה […] כאשר בעל דין ידע או יכול היה לדעת על ההחלטה עליה הוא חפץ לערער אך בחר להשתהות יתר על המידה, "ייתכנו נסיבות שבהן חובת תום הלב תמנע הליך ערעורי ותשתיק בעל דין מלטעון כי הייתה לו זכות לא להגיב עד שיקבל לידיו את ההחלטה" […] משמעות הדברים, כי אין להלום התנהלות מצד נושה אשר משתהה ולא נוקט בהליך ערעורי במשך שנים למן המועד שבו נודע לו על הכרעת החוב עליה הוא מבקש לערער".

יחד עם זאת, מדגיש בית המשפט, כי עדיין יש לבית המשפט של חדלות פירעון גמישות בסוגיות הנוגעות לסדרי הדין, והוא רשאי במקרים המתאימים להאריך את המועד. אחד השיקולים הוא סיכויי הערעור:

"במקרים המתאימים, בית המשפט רשאי לקבוע כי גם נושה אשר לא הגיש ערעור על הכרעה בתביעת חוב של נושה אחר במועד, יכול להגישו באיחור, בהתחשב בנסיבות המקרה ובהן מידת האיחור, אינטרס ההסתמכות של הצדדים והשאלה אם קיימת מחלוקת משמעותית ביחס לחוב".

בית המשפט הוסיף באמרת אגב, כי על פי חוק חדלות פירעון והתקנות, התקופה להגשת ערעור נושה קמה מהמועד שבו נודע לנושה על קיומה הכרעת החוב (סעיף 215 לחוק חדלות פירעון ותקנה 130(ב) לתקנות).

בנסיבות העניין נקבע שהתנהלותה של הנושה יצרה מצג ולפיו ויתרה על זכויותיה להגיש ערעור על תביעת החוב של עירית ירושלים, ומשכך נדחה ערעורה.

ע"א 3253/23 חרסה סטודיו יצרני כלים סניטריים בע"מ נ' אמיראס מנהל מיוחד (פורסם בהנהלת בתי המשפט, 16.7.23).