בית המשפט העליון קבע בהרכב של שלושה שופטים, כי נאמן בהליך חדלות פירעון חייב להבחר בהליך הבחירה המוסדר בחוק, והסכמת הנושים אינה יכולה לגבור על הוראות החוק. השאלה אם ב"כ החברה מצוי בניגוד עניינים המונע ממנו מלשמש כנאמן, נותרה בצריך עיון
עו"ד מיטל אופיר
חברה שעיסוקה מתן שירותים לגידול ושיווק של עגלים, נקלעה לחדלות פירעון. החברה הגישה בקשה לצו פתיחת הליכים, ובה הציעה כי משק חקלאי שבבעלותה יושכר במסגרת הליך חדלות הפירעון למגדלי עגלים, ומדמי השכירות שיתקבלו יוחזר חלק מהחוב. החברה ציינה כי השכרת הנכס עדיפה לנושיה על פירוק החברה, ותביא לתוצאה כלכלית טובה יותר. לצורך ביצוע הפעילות, ביקשה החברה למנות את בא כוחה כנאמן, ופירטה כי אף שאינו נמנה עם רשימת הנאמנים שהוסדרה בחוק חדלות פירעון, יש לבא כוחה נסיון רלוונטי בתחום והוא מכיר את העוסקים בענף גידול העגלים. מרבית נושי החברה הסכימו לזהות הנאמן המוצע.
בית המשפט המחוזי בנצרת נתן כנגד החברה צו פתיחת הליכים, ומינה כנאמן את ב"כ החברה, בציינו כי רוב הנושים של החברה מסכימים למינוי וכי הנושים מאמינים שבכוחו להשיא את קופת הפירוק. בית המשפט קבע, כי אם יתעורר ניגוד עניינים בין תפקידו כנאמן לבין היותו ב"כ החברה, עליו לפנות לבית המשפט באופן מיידי לקבלת הוראות.
על החלטה זו ערער הממונה על חדלות פירעון ושיקום כלכלי, אשר טען שמינוי הנאמן לא נעשה על פי הוראות חוק חדלות פירעון. כן טען, כי קיים ניגוד עניינים מובנה שאינו מאפשר למנות עורך דין שהוא בא כוחה של חברה בהליכי פירוק, כנאמן בהליכי חדלות הפירעון שלה, משום שהוא מצוי בניגוד עניינים בין תפקידו כמייצג החברה לבין תפקידו כנאמן.
בית המשפט העליון הורה על ביטול המינוי והחזרת ההליך לבית המשפט המחוזי, לצורך מינוי נאמן מתוך רשימת הנאמנים. בית המשפט נימק, כי המינוי אינו עומד בדרכי המינוי המוסדרות בחוק חדלות פירעון:
"מבלי להטיל דופי במומחיותו הנטענת של המשיב וביכולתו להטיב עם קופת הנשייה, אין בעובדה זו, וגם לא בעמדתם של הנושים כשלעצמה, כדי להצדיק חריגה מהוראותיו המפורשות של חוק חדלות פירעון. כפי שפורט לעיל, ייסודה של רשימת הנאמנים נועד ליצור הליך מינוי שוויוני ושקוף ולהבטיח פיקוח על רמתם המקצועית של הנאמנים, והמחוקק הגביל במתכוון את האפשרות למנות לנאמן אדם שלא עבר את הליך הסינון האמור. הותרת מינויו של המשיב על כנו, על אף שאינו נכלל ברשימת הנאמנים – משמעותה אפוא ריקון מתוכן של הוראות החוק ושל כוונת המחוקק, ולמעשה חזרה למצב שהיה קיים עובר לחקיקתו של חוק חדלות פירעון".
משהחליט בית המשפט לקבל את הערעור בנימוק שהנאמן מונה בניגוד להוראות חוק חדלות פירעון, קבע בית המשפט כי אין מקום להידרש לטענה החלופית של הממונה, ולפיה קיים ניגוד עניינים במינוי ב"כ החברה כנאמן. וכך נקבע:
"כפי שנקבע לא אחת, לא כל ניגוד עניינים יביא בהכרח לפסילת מינויו של נאמן – כאשר תחימת קו הגבול בין ניגוד עניינים שניתן להשלים עמו לבין ניגוד עניינים פסול, לעיתים אינה פשוטה […] החוק אינו אוסר באופן גורף על מינוי אדם המקיים קשר מקצועי עם מי מהצדדים להליך לנאמן, ושיקול הדעת בהקשר זה מוקנה לבית המשפט בכל מקרה בהתאם לנסיבותיו".
ובהמשך:
"כזכור, עמדתו העקרונית של הממונה גורסת כי בא-כוחו של תאגיד הממונה לנאמן לתאגיד, מצוי, ככלל, בניגוד עניינים מובנה, ולכן יש להימנע ממינויו לנאמן גם אם הוא נכלל ברשימת הנאמנים. בהקשר זה יצוין, מבלי לטעת מסמרות, כי אף שטענותיו של הממונה עשויות לסבר את האוזן, על פני הדברים קיים קושי לקבוע כלל פסילה גורף שלא נקבע על-ידי המחוקק, ובפרט מקום שלא נקבע כלל פסילה דומה בהתייחס לנושאי משרה, אף שהם בעלי זיקה מובהקת לתאגיד המצוי בחדלות פירעון ולבעלי השליטה בו, ושעה שבנסיבות מסוימות תיחום סמכויותיו של נאמן עשוי לנטרל או להפחית ניגוד עניינים בו הוא מצוי […] מכל מקום, ניתן להותיר סוגיה זו לעת מצוא".
הערעור התקבל והדיון הוחזר לבית המשפט המחוזי למינוי בעל תפקיד מרשימת הנאמנים שבחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי.
רע"א 2387/24 הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי נ' הנאמן לחברת משק ב. שיווק חן בקר בע"מ (אר"ש, 31.7.24)
