בית המשפט העליון ניסח מבחנים להבחנה אם שעבוד הוא צף או קבוע. שעבוד קבוע גובר על צו חילוט, בעוד ששעבוד צף שטרם התגבש – כפוף לו
נושה נתנה אשראי לחברה, כנגד רישום שעבודים על נכסיה. לימים הורשעה החברה בפלילים, והמדינה הטילה על נכסיה צווי חילוט. הנושה טענה כי היא נחשבת "טוען לזכות ברכוש", וכי פירעון האשראי שנתנה לחברה, גובר על צו החילוט שהטילה המדינה.
בית המשפט הבחין בין שעבודים צפים אשר אינם נסוגים מפני זכותה של המדינה, לבין שעבודים קבועים המקנים מעמד של "טוען לזכות ברכוש" וככלל מקנים לנושה הגנה מפני צו החילוט של החברה. לעניין האבחנה בין שעבודים צפים לבין שעבודים קבועים, אין להסתפק בשם שבו כינו הצדדים את השעבוד. בית המשפט ניסח שלושה מבחנים לאבחנה בין שעבודים צפים לשעבודים קבועים:
- מסוימות הנכסים המשועבדים – שעבוד קבוע חל ברגיל ביחס לנכסים ספציפיים ומוגדרים אשר ניתנים לזיהוי כבר בעת יצירת השעבוד. לעומת זאת, שעבוד צף כולל בדרך כלל אוסף של נכסים אשר אינם בהכרח מוגדרים במפורט, ואין הוא דורש זיהוי מדויק של כל נכס ונכס הנכלל תחתיו.
- אופי הנכסים המשועבדים – שעבוד קבוע מוטל ביחס לנכסים קבועים ועכשוויים, ואילו שעבוד צף לרוב כולל בתוכו מצבור של נכסים שעשוי להשתנות מזמן לזמן בהיקפו ובשוויו, ולהקיף בתוכו גם נכסים עתידיים שטרם הגיעו לידיה של החברה.
- מידת השליטה והפיקוח של הנושה על הנכסים המשועבדים – תנאי השעבוד הקבוע בדרך כלל מגבילים את יכולתה של החברה לעשות שימוש או לסחור בנכסים המשועבדים. לעומת זאת, שעבוד צף מותיר בדרך כלל בידי החברה את עיקר השליטה בנכסים המשועבדים, והיא יכולה להמשיך ולסחור בהם במהלך עסקיה הרגיל.
שלושה מבחנים אלה הם מבחנים מצטברים:
"אינני סבורה כי די בכל אחד מן המאפיינים הללו לבדו כדי לסווג שעבוד כשעבוד צף או קבוע […] יש להביא בחשבון כל אחד משלושת המאפיינים האמורים באופן מצטבר, ולהכריע ביחס לסיווג בהתאם למכלול הדברים ונסיבות העניין. כן יודגש כי אין מדובר ברשימה סגורה של שיקולים, אלא עשויים להיות שיקולים נוספים שיסייעו בעת הצורך בהבחנה בין שעבוד צף לשעבוד קבוע".
כך למשל, שעבודים המוטלים על חשבונות בנק, מבלי להתייחס לנכס ספיציפי שמצוי בחשבון הבנק, נחשבים שעבודים צפים:
"שני טעמים מטים את הכף לעבר סיווגם כצפים: ראשית, על אף שלכאורה הוטלו השעבודים על נכסים מוגדרים ומסוימים, מדובר בחשבונות עובר ושב אשר תוכנם ושווים עשויים להשתנות באופן תדיר […] שנית, וזה העיקר, יכולתה של הנאשמת להמשיך ולפעול בחשבונות הבנק באופן חופשי נשמרה במלואה, וזאת עד למקרה הפרה".
בית המשפט דחה טענה שלפיה מתן הכרה לחילוט כגובר על שעבודים צפים, יביא לפגיעה בסוג זה של בטוחה, ולייקור הלוואות לכלל הלווים. בית המשפט קבע, כי עמדה המבכרת את השעבוד הצף על פני הזכות לחילוט "תפתח פתח משמעותי לניצול לרעה על ידי עבריינים המבקשים למלט את רכושם מפני החילוט".
דעות השופטים נחלקו בשאלה אם שעבוד על זכאות לקבל כספים מלקוחות, הוא שעבוד קבוע או צף. השופטת רות רונן (דעת מיעוט) סברה כי בנסיבות העניין שבהן בין היתר פרטי הלקוחות פורטו באגרת החוב שמכוחה נעשה השעבוד, מדובר בשעבוד קבוע. דעת הרוב סברה, כי בנסיבות העניין לא די היה לפרט את פרטי הלקוחות הספיציפיים, אלא היה מקום להתייחס לתקבולים או לעסקאות ספיציפיים. ר' סיכום הדברים על ידי השופט י' עמית:
"אין מדובר בהמחאה על דרך השעבוד של זכות ספציפית, כמו המחאה על דרך השעבוד של כספים שקבלן אמור לקבל ממזמין ספציפי על פי חוזה ספציפי, או של דמי שכירות של נכס ספציפי. אגרת החוב שלפנינו מתייחסת אל 'הזכויות והכספים, והתשלומים מכל מין וסוג שהוא' ו'כן כל תשלום ו/או תקבול, מכל מין וסוג שהוא ו/או זכויות לקבלת כספים ו/או חובות לקוחות המגיעים או שיגיעו לחברה מדי פעם בפעם מאת החייבים שלה..'. האופי הכללי של השעבוד, משליך מטבע הדברים גם על מידת השליטה של המערערת-הנושה על התקבולים המשולמים באופן שוטף על ידי לקוחות החברה ששמותיהם פורטו באגרת החוב. הלכה למעשה, המדובר בהמחאת זכות כללית של חובות לקוחות, ולדידי, יש לכך השלכה על סיווג השעבוד כשעבוד צף".
סופו של דבר נקבע כי השעבודים בנכסי החברה החייבת נחשבים שעבודים צפים, ולכן החוב המובטח בהם אינו גובר על זכותה של המדינה לחילוט הנכסים.
ע"א 2966/17 אס.אר אקורד בע"מ נ' מדינת ישראל (פורסם בהנהלת בתי המשפט, 29.8.22)
מינוי מנהל עזבון על ידי בית משפט של חדלות פירעון
עוד השבוע: בית המשפט העליון לא מתערב בהחלטה של בית המשפט המחוזי למנות את המנהל המיוחד כמנהל עזבון בהליכי פשיטת רגל, כשהוא קובע כי הדבר מסור לשיקול דעתו של בית המשפט של פשיטת רגל.
"לא ראיתי מקום להתערב בהחלטתו של בית המשפט המחוזי למנות את המשיב למנהל עיזבון אביו וסבו המנוחים של המערער. התערבות ערכאת הערעור בשיקול הדעת המוקנה לבית המשפט של פשיטת רגל בהחלטות שעניינן אופן ניהול הליכי מימוש נכסים של חייבים, לרבות דירות מגורים, תיעשה במשֹורה ובמקרים חריגים בלבד, שענייננו אינו נמנה עמם ולוּ בקירוב".
ע"א 2823/22 אבו דקה נ' הכונס הרשמי (פורסם בהנהלת בתי המשפט, 30.8.22).
לגלות עוד מהאתר בלוג חדלות פירעון
Subscribe to get the latest posts sent to your email.