הסדרי חוב מאחורי גבו של הנאמן – "מעקף בלתי תקין"

היחידה הגיעה להסדרים עם כל הנושים מחוץ להליך חדלות הפירעון. בית משפט השלום קבע כי מדובר במהלך בלתי תקין, ופסק שכר טרחה מלא לנאמנת, למרות שקופת הכינוס ריקה

נאמנת הטילה צו איסור דיספוזיציה על נכס של החייבת. בעקבות כך פנתה החייבת לנושיה, והסדירה עמם את החוב, ללא ידיעתה של הנאמנת. החייבת טענה, כי משהנאמנת לא הייתה מעורבת בהסדרי החוב שנכרתו, ואלו לא היו פרי השתדלותה, אין מקום לפסוק לה שכר טרחה בגין המימוש.

בית משפט השלום (השופטת קרין וישינסקי) קבע, כי תשלום על ידי החייבת או מי מטעמה לנושים, באמצעות הסדרי חוב פרטניים, מהווה "מעקף בלתי תקין" שאינו מסכל את הזכות של הנאמן לשכר טרחה:

"הסדרים עם נושים, המגובשים בעקבות מגעים שנעשים מחוץ להליך אינם נמנים על תפקידיו של הנאמן. גם בענייננו, הושגו ההסדרים עם הנושים על ידי היחידה ו/או מי מטעמה, מבלי שהנאמנת עורבה בהם, מבלי שאפילו ידעה על קיומם וממילא מבלי שתרמה להם. הסדרים אלה הושגו לאחר שהיחידה הבינה כי נכס בבעלותה עלול להילקח ממנה, וזאת בעקבות בקשה שהגישה הנאמנת למתן צו איסור דיספוזיציה על נכס בבעלות היחידה. כפועל יוצא, שולמו כספי ההסדרים במישרין לנושים ולא "עברו" דרך קופת הנשייה. עסקינן ב"מעקף" בלתי תקין, באמצעותו מבקשת היחידה כיום לסכל את זכותה החוקית של הנאמנת לשכר טרחתה. בנסיבות אלה, משהתנהלות היחידה מנוגדת להוראות חוק חדלות פירעון ולאחד העקרונות המהותיים העומדים בבסיסו – הלוא הוא, שוויוניות ושקיפות עבור כל הנושים, כמו גם מאחר שאין זה ראוי לעודד התנהגויות מסוג זה, מצאתי לקבל את בקשת הנאמנת ולקבוע כי שכר טרחתה ייגזר מתוך הכספים ששולמו לנושים".

בית המשפט קבע, כי משביקשה החייבת ליהנות מהגנות ההליך וממינויו של נאמן המשמש קצין בית המשפט "המניע את תהליך חדלות הפירעון", הרי שהנאמן זכאי לשכר טרחה לפי התקנות.

חדל"פ 39034-03-20 פנחסוב נ' הממונה על הליכי חדלות פירעון (פורסם בנבו, 1.6.22).

עורכי הדין המייצגים: עו"ד חן קופלין מטעם הנאמנת, עו"ד מיטל אורשלם מטעם היחידה.