פעם לא התביישו לגבות

אף שמדובר בהליכים לגיטימיים של מימוש זכייה בפסק דין או תשלום חוב, השיח הציבורי הולך ומתייצב לצד החייבים. רוצים הוכחה? צפו בסרטונים אלה, שפעם שודרו בפריים-טיים, והיום "לא עוברים" בעין הציבורית

"אל תמתין לביקור המעקלים – שלם עכשיו".

"אל תאמר: אשלם מחר/ אם תאחר – תשלם יותר"

רבים על הטלוויזיה במחסני המעקלים:

ושווה להציץ גם בקישור לסרטון: "לא נעים – לא נורא – אם לא שילמת את האגרה – יקחו ממך את הטלוויזיה":

https://www.facebook.com/antimechikon/videos/1691611837948451

גביית חובות על ידי רשות השידור עוררה כעסים ואמוציות, כאלה שלא רואים היום כשמשלמים לNETFLIX, וזאת בעקבות ההרגשה כי האגרה "נכפית" על הציבור ואינה וולונטרית. אף שהסרטונים הנ"ל מונגשים בהומור, הם כללו איום מפורש בביצוע עיקול מיטלטלין כנגד החייבים. לימים הוחלפו בתשדירים שכללו איומים מרומזים: "ינקטו הליכי גבייה ואכיפה", בהמשך רשות השידור נסגרה ופורקה, ובשנה האחרונה כלל תיקי ההוצאה לפועל שנותרו אחרי עשורים – בוטלו ונסגרו.

מעבר לנוסטלגיה העולה מהצצה לעולם הגבייה שלפני עשורים, חשוב להבין את המגמה ולהזהיר מנקודת מפנה שבה השיח נגד זוכים יחלחל גם לסכסוכים פרטיים. כאן מעבר לפינה מצוי מדרון חלקלק לעבר עולם שבו אף שניתנו שירות או סחורה, אף שהזוכה ניהל משפט וזכה בפסק דין, אף שנפסקה ריבית כדי לפצות את הזוכה על חלוף הזמן – לחייב לא משתלם לקיים את פסק הדין, והוא מעדיף להותירו עומד עד למחיקת החוב או סגירת הרשות הבאה.

שנה טובה!

הוצל"פ: חייב שנהנה שנים מהגנות תיק איחוד, לא זכאי למחיקת ריבית

רשמת ההוצאה לפועל דחתה בקשה של חייב להפחתת ריביות, וקבעה כי כל עוד החייב נהנה מעיכוב הליכי הגבייה על ידי נושים, ומצוי בהליך של איחוד תיקים שנפתח לבקשתו, לא רואים בנושים כמי שקיוו לתוכנית חסכון, ואין מקום להפחית ריבית בנימוק של חוסר מעש

חייב מצוי שנים רבות בהליך של איחוד תיקים המתנהל בלשכת ההוצאה לפועל, ומשלם לנושיו צו תשלומים מדי חודש בחודשו. רשמת ההוצאה לפועל דחתה את בקשתו להפחתת הריבית בתיק האיחוד וקבעה, כי בנסיבות הללו אין מקום לטעון כי הנושים ישבו בחוסר מעש ולא פעלו בתיק:

"הזוכים ממתינים שנים רבות כדי לקבל את חובם בתשלומים מזעריים בהתאם ליכולתו של החייב ולבקשתו. על כך הם זכאים לקבל ריבית. מנגד, החייב נהנה מעיכוב הליכים כך שלא מתנהלים נגדו הליכי גבייה ויש בכך הטבה משמעותית. בתיק איחוד הדברים נעשים לבקשתו של החייב ולכן אין לקבל טענה שהזוכים נוהגים בחוסר תום לב או מקווים ל'תכנית חסכון'".

בהיעדר טעמים מיוחדים להפחתת ריבית הקשורים בנסיבותיו האישיות של החייב, דחתה רשמת ההוצאה לפועל את טענותיו של החייב, כשהיא מדגישה:

"הכלל הוא שפסקי דין יש לקיים וחובות יש לשלם".

הוצל"פ (08-99997-12-0) הזוכים נ' החייב (לא פורסם 3.8.25) – כב' הרשמת מירי ברטהולץ.

פסק הבורר לא מלא – מי ישלים את החסר?

רשם ההוצאה לפועל אינו מוסמך להשלים בעצמו פסק בוררות הטעון הבהרה או השלמה. בית המשפט העליון "עושה סדר", ומתייחס לאפשרויות השונות להשלמת חסרים בפסק בוררות. אלו תלויות בסוג החוסר, השלב שבו מצוי ההליך והנסיבות הקונקרטיות

בורר נתן פסק בוררות, אשר היה חסר ולא התייחס לכלל תנאי ההתחשבנות בין הצדדים, בין היתר לשיעורי ריבית בהלוואה. פסק הבוררות הוגש לבית המשפט לאישור, ולאחר אישורו הוגש לביצוע בהוצאה לפועל. החייב הגיש טענת "פרעתי" וטען כי למקרא פסק הבוררות, החוב כבר שולם על ידו. לאחר מספר הליכים לרבות הליכי ערעור, השלימה רשמת ההוצאה לפועל את פסק הבוררות בעצמה, משום שלדבריה הפניה לבורר "בלתי אפשרית", ו"אין טעם" בפניה לבית המשפט, משום שזה רק אישר את הפסק ובכך מיצה את מלאכתו. גם על החלטה זו הוגש ערעור, ובסיומו השלים בית המשפט המחוזי את החסר בעצמו.

מקרה זה הובא לבית המשפט העליון, אשר קבע כי מדובר בעניין המעלה שאלות עקרוניות בנושא בעל הסמכות לדון במקרה של פסק בוררות חסר. בפסק הדין קיימת הבחנה בין מקרה שבו נדרשת "הבהרת פסק בוררות" – ללא התדיינות, לבין "השלמת פסק בוררות" שעניינה טיפול בחסר רחב יותר.

לגבי הבהרת פסק בוררות נקבע, כי הרשם מוסמך לפנות לבית המשפט שאישר את פסק הבוררות, לצורך השלמה. בית המשפט מוסמך להבהיר את הפסק בעצמו או לפנות לבורר לצורך כך:

"סעיף 12 לחוק ההוצאה לפועל חל גם על פסק בוררות שאושר בפסק-דין של בית המשפט. לפיכך, אם רשם ההוצאה לפועל סבור כי פסק דין, או פסק בוררות שאושר במסגרת פסק דין, טעונים הבהרה, עליו לפנות לבית המשפט, בבקשה להבהרת הפסק. בית המשפט מצדו רשאי, על פי שיקול דעתו, להבהיר את הפסק בעצמו או לפנות לבורר שנתן את פסק הבוררות לצורך קבלת עמדתו בטרם הכרעתו של בית המשפט בעניין"

באשר למקרים שבהם מדובר בחסר רציני יותר, שבהם נדרשת השלמת פסק בוררות, קבע בית המשפט כי עומדים לרשות בעלי הדין סעדים שונים מחוק הבוררות, המשתנים בהתאם לסוג החוסר, ציר הזמן והנסיבות הקונקרטיות. בית המשפט סוקר את האפשריות השונות:

"מהם אפוא הכלים העומדים לרשות בעלי הדין כאשר פסק בוררות, שאושר בפסק דין, טעון השלמה? כפי שאראה להלן, ישנן מספר דרכים להשלמת פסק בוררות.

ראשית, כנלמד מסעיף 22(א) לחוק הבוררות, במקרים מסוימים רשאי בעל-דין לפנות ישירות לבורר בבקשה לתיקון פסק הבוררות או להשלמתו. כך לדוגמא, בסעיף 22(א)(1) נקבע כי הבורר רשאי לתקן או להשלים את פסק הבוררות אם נפלה בו 'השמטה'. אעיר במאמר מוסגר, כי סמכות הבורר לעניין זה רחבה מסמכותו של בית המשפט לפי סעיף 81(א) לחוק בתי המשפט […] שנית, בית המשפט שדן בבקשה לאישור פסק בוררות או לביטולו, רשאי מכוח סעיף 22(ד) לחוק הבוררות, לערוך בפסק הבוררות את התיקונים וההשלמות המנויים בסעיפים 22(א)(1) ו-22(א)(2) לחוק הבוררות, ובהם גם תיקון שעניינו 'השמטה'. שלישית, לפי סעיף 24(5) לחוק הבוררות, רשאי בית המשפט לבטל פסק בוררות, כולו או חלקו, להשלימו, לתקנו או להחזירו לבורר, אם 'הבורר לא הכריע באחד הענינים שנמסרו להכרעתו'. רביעית, בנסיבות מסוימות, עומדת לפני בעל-דין אפשרות לנקוט הליך חדש בסוגיות שלא הוכרעו על-ידי הבורר […] אציין, בזהירות הנדרשת, כי אין באמור כדי להביע עמדה באשר לאופן החלת הכללים בדבר מעשה בית דין ביחס להליך החדש שיינקט כאמור".

בנסיבות העניין השלים בית המשפט המחוזי שדן בערעור על החלטת רשמת ההוצאה לפועל, את ההשלמה הנדרשת. אף על פי שלא מדובר באף אחת מהדרכים המנויות לעיל, אישרר בית המשפט העליון את ההחלטה, בין היתר נוכח השנים שחלפו ממתן פסק הבוררות בשנת 2012, ונוכח היעדר התנגדות מצד הצדדים לדרך פעולה זו של בית המשפט המחוזי.

רע"א 1672/22 אוסטרוביצקי נ' מ.פ עמית בניה ויזום בע"מ (פורסם בהנהלת בתי המשפט, 27.11.22)

השבוע בפסיקה: צו עיקול שמופנה למחזיק אחר, המחאת תביעה נזיקית לנאמן

מחזיק בנכס אינו חייב על פי צו עיקול שמופנה לאדם אחר, גם אם ידע עליו; אין מניעה להמחות זכות תביעה נזיקית של נושים במסגרת הסדר נושים; זכות סירוב בהתמחרות אינה יכולה "לכבול" את בית המשפט לאשר מכר במחיר נמוך; "הצצה מאחורי הפרגוד" בתביעת חוב שטרית

עיקול צד ג' הוטל אצל מחזיק שעתיד לקבל נכס של החייב, אך לא הוטל אצל מי שמחזיק בנכס. נקבע שלא ניתן לחייב את המחזיק הנוכחי לציית לצו עיקול שאינו מופנה אליו, גם אם ידע עליו.

"סדרי הדין הללו בנוגע לעיקול אצל מחזיק אינם אך תנאים פורמליים, כי אם מהותיים, יען כי פעולה לפיהם מצדיקה את הכוח הכופה של צו העיקול והפגיעה האפשרית בקניינו של המחזיק, הנמצאת בצידו (כך למשל, הבקשה לאישור העיקול יוצרת את החזית בין תובע לבין צד שלישי […] לכן, אין בעצם הידיעה של פלוני על קיומו של צו עיקול על נכס מסוים, המופנה כלפי מחזיק אחר, כדי לשכלל צו עיקול על אותו פלוני שבחזקתו נמצא הנכס".

בית המשפט הדגיש את החשיבות שבקביעת כללים ברורים בדיני עיקולים, עקב המעורבות והפגיעה הפוטנציאלית בצד שלישי, המחזיק, שאינו קשור לתביעה.

"בקשה זו מעלה את סוגיית חשיבותם של סדרי הדין הפורמליים והמהותיים לשם קבלת צו עיקול על נכסים הנמצאים בידי מחזיק. כך, לנוכח הפגיעה בקניינו של צד שלישי, אשר עלולה להיגרם בשל אי הקפדה על תקנות סדרי הדין העוסקים בהטלת עיקול. מסגרת זו מחייבת מתן ביטוי לאינטרס של התובע בתביעה כספית להיעזר במנגנון שיאפשר לו להוציא לפועל את תביעתו, היה ויזכה בה. יש לזכור כי צו עיקול הוא כלי נפוץ בתביעות רבות ומגוונות. מכאן, הדרישה כי הכללים בהוצאת צו העיקול ויישומו יהיו ברורים, פשוטים ומעשיים. הייתי משווה את העניין להצבת תמרורים לפני הנוהג בדרך. התמרור נועד לעשות סדר, למנוע תאונות ולאפשר לתנועה לזרום. בדומה, צו עיקול חייב לנוע בכבישי התביעה האזרחית. גם כאן חשוב הסדר לשם מניעת תאונות משפטיות ועל מנת לאפשר להליכים לזרום. סדרי הדין נועדו להשיג תכליות אלו".

בנסיבות אלה קבע בית המשפט כי צד ג' (קיבוץ) שידע על הטלת צו עיקול על נכס שמצוי בידיו, ולמרות זאת העבירו לחייב, לא פעל בניגוד לצו העיקול ואינו מחויב לשלם את הכסף למעקל.

רע"א 1919/20 קיבוץ גורדוניה חולדה אגודה שיתופית חקלאית בע"מ נ' בראל (פורסם בהנהלת בתי המשפט, 27.4.22).

המחאת זכות תביעה של נושים לידי נאמן

בית המשפט של חדלות פירעון רשאי לאשר הסדרים הכוללים בתוכן המחאת זכויות בנזיקין המוקנות לנושי חברה. במקרה זה הומחו זכויות תביעה המשותפות לנושים לנאמן שמונה לצורך הגשת התביעה.

בית המשפט ציין, כי המנגנון של המחאת זכויות תביעה לידי נאמן תביעות, יכול להיות מאושר הן במסגרת של הסדר נושים, והן במסגרת של תוכנית פירעון. נדחתה טענת נתבעים ולפיה סעיף 22 לפקודת הנזיקין שולל המחאת תביעות נזיקיות של נושים כלפי חברה, ונקבע כי יש לדון בכל מקרה לפי נסיבותיו:

"אציע לחבריי כי נבהיר באופן חד וברור שמנגנון המחאת זכויות תביעה לנאמן תביעות הזוכה לאישור בית משפט של חדלות פירעון במסגרת הסדר נושים (סעיף 350 לחוק החברות), וכיום גם במסגרת תכנית לשיקום כלכלי (סעיפים 80-92 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: חוק חדלות פירעון)) אינו עומד בסתירה לאיסור על המחאת זכויות בנזיקין, שעודו קבוע בסעיף 22 לפקודת הנזיקין. לפיכך, אין מניעה מבחינה משפטית-עקרונית כי בית משפט של חדלות פירעון יאשר הסדר נושים או תוכנית לשיקום כלכלי הכוללים מנגנון המחאת זכויות (ובכלל זה, גם המחאה של זכויות בנזיקין), כאשר השאלה האם ראוי לעשות כן במקרה הקונקרטי צריכה להיבחן על ידי בית המשפט של חדלות פירעון בהתאם לנסיבות העובדתיות-פרטניות של ההסדר המוצע".

נקבע, כי המחאת זכויות תביעה לנאמן יכולה להיעשות הן כשמדובר בזכויות תביעה של החברה חדלת הפירעון עצמה, והן כשמדובר בהמחאת זכויות תביעה של נושי החברה. בית המשפט מפרט את היתרונות שבריכוז תביעות הנושים בידי נאמן אחד:

"ככלל, עילות התביעה העומדות לנושים במסגרת הליכים מעין אלו הן מהסוג שראוי לרכזן בידי גורם אחד, שהרי הן משותפות לכלל הנושים, ולמצער לקבוצה גדולה שלהם, וממילא אין הצדקה, ולעיתים גם אין אפשרות מעשית, לניהולן בהליכים פרטניים […] חרף זאת, כאשר מדובר בעילות תביעה השייכות לנושים (להבדיל מעילות תביעה השייכות לחברה) אין בעל התפקיד רשאי לנהלן מכוח הסמכויות הנתונות לו ביחס לנכסי החברה (ובכלל זה עילות התביעה העומדות לרשותה). מנגנון המחאת הזכויות דרוש איפוא על מנת לאפשר ניהול משותף של תביעות הנושים, וזאת במיוחד כשקיימת קרבה בין תביעות אלה לתביעות החברה, ולו מהבחינה שבירורן מצריך היזקקות לאותה מסגרת עובדתית וראייתית".

באותו מקרה נדחתה בקשה לסילוק על הסף שהגישו נתבעים, אשר תקפו את מנגנון המחאת הזכות מן הטעם שהמחאה זו פסולה לפי סעיף 22 לפקודת הנזיקין.

ע"א 2840/21 נאמן להגשת תביעות מטעם משקיעים פרטיים של Brookland Upreal Limited נ' Deloite בריטמן זהר אלמגור ושות' (פורסם בהנהלת בתי המשפט, 26.4.2).

גבולות תוקפה של זכות ראשונים בהתמחרות

זכות "סירוב" במחיר הגבוה שהושג בהתמחרות, אינה כובלת את בית המשפט ואינה מחייבת אותו לאשר מכירה במחיר נמוך בהרבה מסכום השמאות.

נדחתה טענת שותפתו של החייב ולפיה יש לה "זכות סירוב" לרכישת הנכס במחיר הגבוה ביותר בהתמחרות. זאת משום הפער בין המחיר בהתמחרות לבין שווי הנכס, שמאליו לא היה מאושר על ידי בית המשפט.

"שיקול הדעת אם לאשר את הצעת המכר מסור לבית משפט של חדלות פירעון, ואין בהודעה שניתנה על מימוש זכות הסירוב כדי לכבול שיקול דעת זה או לעקרו. כזכור, תכלית הליכי מימוש נכס בהליך פשיטת רגל היא השגת התמורה המרבית בגין הנכס לשם פירעון חובותיו של החייב לנושיו. בית משפט קמא מצא בהחלטתו כי אישור המכר לפנינה בסכום של 1.5 מיליון ₪, חרף שוויו הידוע של הנכס, היה עולה כדי פגיעה מהותית בזכויותיהם של החייב והנושים לביצוע מכר בסכום ההולם את שוויו של הנכס, זאת באופן שישיא את קופת הנשייה. כך בפרט עת מדובר באחד מהנכסים העיקריים שמהם ניתן להיפרע בהליך דנן ובשים לב לגובה תביעות החוב שאושרו בעניינו של החייב".

בית המשפט אבחן בין מקרה זה לבין מקרים אחרים, שבהם הצעת הפדיון הוגשה לאחר שהמכר כבר אושר. בענייננו הובהר כי המכר טרם אושר, ובית המפשט גם לא היה מאשרו במחיר שהוצע הנמוך בהרבה מן השמאות.

בית המשפט נמנע מעריכת התמחרות ושמאות חדשה, לאחר שבמהלך הדיון שיפר מציע את הצעתו באופן שלקח בחשבון את עליית מחירי הנדל"ן מאז שנערכה השמאות.

עוד קבע בית המשפט, כי טענת אשתו ולפיה היא זכאית למחצית מהנכס, אינה מצדיקה עיכוב הליכי המכר למועד בלתי ידוע, והיא תוכל לקבל את חלקה מתוך תמורת המכר, ככל שתזכה בדין.

רע"א 1804/22 משוב שירותים בע"מ נ' עשוש (פורסם בבית המשפט העליון, 26.4.22).

"הצצה מאחורי הפרגוד" בביצוע שטר

סמכותו של הנאמן "להציץ מאחורי הפרגוד" תופעל באופן מצומצם גם בהליכים של ביצוע שטר. בית המשפט משווה בין ההסדרים שנקבעו להצצה מאחורי הפרגוד של פסק הדין ומחיל אותם גם בתביעה שטרית שלא הוגשה בה התנגדות. נקבע, כי עצם העובדה שלא הוגשה בתיק התנגדות על אף שהחייב ידע ממנו ואף שילם כספים על חשבון החוב, יש בה כדי לתת תוקף לויתור של החייב על טענותיו כנגד החוב, ויצירת שיהוי שאינו מאפשר בירור טענת החייב ולפיה השטר מזויף.

"בשום שלב של הליך ההוצאה לפועל המערער לא הגיש התנגדות לביצוע שטר החוב. על כך יש להוסיף כי במשך שנים ארוכות ננקטו נגדו הליכים שונים לרבות אזהרות ועיקולים, ואף נגבו ממנו סכומים לא מבוטלים לצורך כיסוי החוב הנטען. עולה אפוא כי המערער ידע על אודות הליך ההוצאה לפועל בעניינו והיה מודע לחוב המיוחס לו, וחרף זאת הוא בחר לוותר על טענותיו. אמנם, אין בעובדה שהמערער לא הגיש התנגדות לביצוע שטר החוב כדי להביא לקבלה אוטומטית של תביעת החוב שהוגשה נגדו, כפי שגם נקבע בעניין פלונית אליו הפנה המערער […] ואולם, ענייננו נבדל מעניין פלונית בכך שבענייננו, כפי שתואר לעיל, המנהל המיוחד ערך בדיקה מקיפה של תביעת החוב ובחן ראיות ומסמכים שונים אשר על בסיסם קבע את ממצאיו. בנסיבות אלה, אין בחוסר המעש מצד המערער כדי להצדיק פגיעה באינטרס ההסתמכות של הנושה על סופיות החוב הנטען".

כאמור, בין המשפט מתייחס לתביעת חוב המבוססת על בקשת ביצוע שלא הוגשה בגינה התנגדות, באופן זהה לזה שבו הוא מתייחס לתביעת חוב המבוססת על פסק הדין.

"ברי כי אין בהשוואה שערך בין החתימה המופיעה על גבי שטר החוב אל מול חתימתו כפי שהיא מופיעה במקומות אחרים, משום ראיה לכך שפסק הדין שעמד בבסיס הליך ההוצאה לפועל בעניינו ניתן תוך עיוות דין, תרמית או קנוניה. לא למותר להוסיף ולציין כי שטר החוב כלל את פרטיו המלאים של המערער, ובכלל זה את כתובתו ואת מספר חשבון הבנק שלו, מבלי שהמערער נתן דעתו לכך".

בנסיבות אלה נדחה הערעור שהוגש על ההכרעה שדחתה את טענות הזיוף של החייב.

ע"א 7753/21 בן דוד נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם בהנהלת בתי המשפט, 28.4.22).

השבוע בפסיקה: יציאת חייב לחו"ל כשלשכת ההוצאה לפועל סגורה

אף אם לשכת ההוצאה לפועל סגורה בחג, בית המשפט לעניינים מנהליים אינו ערכאה מתאימה לדון בבקשה לביטול הגבלת יציאה; מתי ניתן לפתוח הליך חדלות פירעון בסכום הנמוך מהמינימום שבחוק? מערכת כספית בלתי ידועה בין החייב ובין הנושה, יכולה להיחשב "מחלוקת כנה" שאינה מאפשרת פתיחת הליכי חדלות פירעון

חג פסח שמח, גם בעולם המשפט. מי שמכיר את עולם הגבייה יודע, כי תקופה זו של חגים וחול המועד מתאפיינת במיעוט הליכים משפטיים, ואם אלה כבר מתקיימים הרי שהם עוסקים לרוב בבקשות של חייבים לבטל סעדים שונים ובכלל זה היתר ליציאה לחו"ל. "סטטיסטיקה" זו הגיעה השבוע גם לבית המשפט העליון.

חייב שיציאתו מהארץ נאסרה במסגרת תיק הוצאה פועל לגביית מזונות, עתר לבית המשפט לעניינים מנהליים וביקש להתיר לו לצאת מהארץ לבקר את אמו החולה בארה"ב. החייב נימק את פנייתו לבית המשפט לעניינים מנהליים, בכך שנאמר לו שלשכת ההוצאה לפועל סגורה ובקשתו תידון לאחר חג הפסח.

נקבע:

"איני מקל ראש בנסיבותיו של המבקש וברצונו לצאת מן הארץ בהקדם על מנת לבקר את אמו ואת ילדיו. ואולם, בנסיבות העניין, בצדק דחה בית המשפט לעניינים מנהליים את בקשתו למתן סעד זמני, ואיני רואה מקום להתערב בהחלטה זו. הטעם לכך הוא כי הסעד לו עתר המבקש מצוי בסמכות רשמי ההוצאה לפועל".

בית המשפט העליון קבע כי על החייב להשיג על החלטות רשם ההוצאה לפועל בדרכים שנקבעו בחוק ההוצאה לפועל, ולא בבית המשפט לעניינים מנהליים. בית המשפט הפנה את המבקש להוראות חוק ההוצאה לפועל הרלוונטיות להשגה על החלטות וצווים של רשמי הוצאה לפועל.

בר"מ 2667/22 פלוני נ' רשות האכיפה והגבייה (פורסם בהנהלת בתי המשפט, 18.4.22).

ניהול הליכי הוצאה לפועל בסכום נמוך מהמינימום

חייב ביקש לנהל הליך חדלות פירעון על אף שכלל חובותיו עומדים עומדים על סך הנמוך מ-51,150 ש"ח (הסכום המינימלי לניהול הליכי חדלות פירעון, הקבוע בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2019 ועדכוניו).

החייב מיוצג על ידי הסיוע המשפטי, מצוי בגיל פרישה ואינו עובד. זוגתו אינה עובדת ומקבלת קצבת נכות. בתו הבגירה סמוכה על שולחנו ואינה יכולה לעבוד עקב מצב רפואי. החייב הוכרז בשנת 2017 מוגבל באמצעים, לאחר שנקבע כי לא יכול לעמוד בתקופות הפריסה שנקבעו בחוק ההוצאה לפועל. החייב לא הצליח לשלם צו תשלומים בסך 150 ש"ח שנקבע לו, ותיק האיחוד שלו פוזר.

הוראות חוק חדלות פירעון (סעיף 187(ב)) מאפשרות פתיחת הליכי חדלות פירעון ליחיד שחובותיו נמוכים מהמינימום הקבוע בחוק, אם קיימים נימוקים מיוחדים לכך.

רשמת ההוצאה לפועל מסתמכת על מאמר שפורסם בעלון רשמי ההוצאה לפועל, ולפיו על הרשם לבחון, בכובעו כרשם חדלות פירעון, אם היחיד מסוגל לעמוד בתקופות ובסכומי הפריסה המקסימליים שנקבעו בחוק ההוצאה לפועל (לירון זרבל קדשאי "כניסה בשערי הליך חדלות פירעון בחובות הפחותים מסך של 50,000 ₪- פרשנות, תובנות ומחשבות" (פורסם בנבו, מתוך עלון הרשמים גיליון 9/2020)).

צוין בהחלטה, כי אם יימצא כי אין החייב מסוגל לעמוד בתשלום חובו בפריסה המקסימלית הקבועה בחוק ההוצאה לפועל, ניתן יהיה לאשר לו לפתוח בהליכי חדלות פירעון בסכום נמוך, אף ללא הוכחת טעמים מיוחדים. וכך קבעה הרשמת:

"בענייננו, בהחלטה מיום 22.02.17 הוכרז היחיד כחייב מוגבל באמצעים (שאינו יכול לעמוד בתקופת הפריסה שהיו קיימות דאז בהתאם להוראות סעיף 69ג לחוק ההוצאה לפועל). תיק האיחוד פוזר ביום 02.05.21 לאחר שהיחיד לא עמד בצו התשלומים אשר עמד על סך של 150 ש"ח בלבד. בנסיבות אלו אין צורך אף בהוכחת טעמים מיוחדים. מכל מקום, בחינת נתוני המבקש מלמדת כי הוא נעדר פוטנציאל השתכרות ממשי. נגד היחיד פתוחים 3 תיקי הוצל"פ אשר נפתחו בין השנים 2003-2005 והליכי הגבייה שננקטו במסגרתם לא הובילו לתשלום החוב. היחיד הצהיר על מצב בריאותי קשה שלו ושל אשתו אשר נתמך במכתב מטעם הרווחה. עוד הוצהר על בעלות משותפת יחד עם רעייתו בבית המגורים.

בנסיבות אלו שוכנעתי כי יש מקום לאשר פתיחת התיק. יחד עם זאת, יובהר כבר עתה כי לאור בעלותו בבית המגורים יכול שיידרש לפדות את זכויותיו בנכס".

כאמור בהחלטה, היחיד אינו יכול לשלם את החובות בפריסה שנקבעה, אך הוא בעליו של נכס מקרקעין. החלטה זו מבטאת את גישת "המבחן התזרימי" לבחינת חדלות הפירעון של היחיד. הרשמת מציינת שעל אף שהיחיד רשאי להכנס בשערי ההליך, יתכן כי בסופו יהא עליו לפדות את דירת המגורים שלו, על מנת להמנע ממימושה.

תהוצל"פ (נצ') 801586-03-22 פלוני (פורסם בנבו, 18.4.22).

מערכת בלתי ידועה של הלוואות מעידה על "מחלוקת כנה" המונעת מתן צו לבקשת נושה

נושה המבקש לפתוח בהליכי חדלות פירעון כנגד חייב, נדרש לעמוד ברף ראייתי להוכחת קיומו של חוב כלפיו. אם ימצא בית המשפט כי קיימת "מחלוקת כנה" בעניין החוב, יימנע מלתת צו לפתיחת הליכים לבקשת הנושה.

השבוע קבע בית המשפט השלום במקרה שנדון בפניו, כי המערכת החשבונאית העובדתית שהוכחה אינה מאפשרת להבין אם אכן קיים חוב ומה גובהו. זאת לאחר שהובאו ראיות המעידות על התנהלות כלכלית בין החייבים ובין הנושים, אשר חורגת לכאורה מיחסים רגילים בין חייב ובין נושה:

"התרשמתי מעדות המבקשת כי במסגרת מערכת היחסים בינה לחייבים ניתנה הלוואות בהיקף לא ידוע (מעבר להלוואה מושא הבקשה) ומנגד העבירו החייבים למבקשת כספים למבקשת בהיקף לא ידוע. נוכח אי הבהירות ביחס לטיב מערכת יחסים זו והיקפה הכספי נראה כי המבקשת לא עמדה בנטל להראות קיומו של "חוב" המאפשר מתן צו פתיחת הליכים. התרשמותי לפיה רב הנסתר על הגלוי במערכת היחסים הכלכלית בין הצדדים מתחזקת לא רק מהתנהלותה החריגה של המבקשת כלפי החייבים בעסקת רכישת הזכויות בדירה אלא גם מסירובה לנקוט הליכי גבייה בהוצל"פ נגד החייבת, פנייתה לב"כ החייבים לקבלת עצה ביחס לזכויותיה ביחס לחייבים, וסיוע אקטיבי לחייבים בעבר לחמוק מהליכי גבייה. לאור האמור מצאתי לדחות את הבקשה למתן צו פתיחת הליכים".

חדל"פ (שלום ת"א) 64946-01-22 קאופמן נ' הממונה על חדלות פירעון (פורסם בהנהלת בתי המשפט, 18.4.22).