רשמת ההוצאה לפועל דחתה בקשה של חייב להפחתת ריביות, וקבעה כי כל עוד החייב נהנה מעיכוב הליכי הגבייה על ידי נושים, ומצוי בהליך של איחוד תיקים שנפתח לבקשתו, לא רואים בנושים כמי שקיוו לתוכנית חסכון, ואין מקום להפחית ריבית בנימוק של חוסר מעש
חייב מצוי שנים רבות בהליך של איחוד תיקים המתנהל בלשכת ההוצאה לפועל, ומשלם לנושיו צו תשלומים מדי חודש בחודשו. רשמת ההוצאה לפועל דחתה את בקשתו להפחתת הריבית בתיק האיחוד וקבעה, כי בנסיבות הללו אין מקום לטעון כי הנושים ישבו בחוסר מעש ולא פעלו בתיק:
"הזוכים ממתינים שנים רבות כדי לקבל את חובם בתשלומים מזעריים בהתאם ליכולתו של החייב ולבקשתו. על כך הם זכאים לקבל ריבית. מנגד, החייב נהנה מעיכוב הליכים כך שלא מתנהלים נגדו הליכי גבייה ויש בכך הטבה משמעותית. בתיק איחוד הדברים נעשים לבקשתו של החייב ולכן אין לקבל טענה שהזוכים נוהגים בחוסר תום לב או מקווים ל'תכנית חסכון'".
בהיעדר טעמים מיוחדים להפחתת ריבית הקשורים בנסיבותיו האישיות של החייב, דחתה רשמת ההוצאה לפועל את טענותיו של החייב, כשהיא מדגישה:
"הכלל הוא שפסקי דין יש לקיים וחובות יש לשלם".
הוצל"פ (08-99997-12-0) הזוכים נ' החייב (לא פורסם 3.8.25) – כב' הרשמת מירי ברטהולץ.