הפיצוי למתלונן נקבע בהסדר טיעון – לא מוחקים את הריבית

נקבע בדן יחיד: על אף שהחוב בן 15 שנים ועל אף שמצבו הכלכלי של החייב קשה, אין מקום למחוק הפרשי הצמדה וריבית שנוספו לפיצוי לנפגע עבירה. הריבית וההצמדה נועדו להגן על האינטרס של נפגע העבירה

החייב הורשע על פי הסדר טיעון לאחר שתקף אדם בנסיבות מחמירות, וחייב חוייב לפצות את קורבן העבירה בסך של 29,000 ש"ח. היה זה לפני 15 שנה, ובינתיים נוספו לחוב הפרשי הצמדה וריבית, והחוב תפח לסכום של 110,000 ש"ח ולא שולם.

החייב הגיש בקשה לבית המשפט לפי סעיף 69 לחוק העונשין, להפחית את הפרשי ההצמדה והריבית שנוספו לחוב, וטען כי היתה סיבה סבירה לאי התשלום – משום שכל הכנסתו החודשית היא 1,900 ש"ח מקצבת הבטחת הכנסה, ורק מסכום זה הוא מכלכל את עצמו ומשלם מזונות לקטין בן 7 ויש להתחשב במצבו.

בית המשפט המחוזי דחה את בקשתו, וכך גם בית המשפט העליון (דן יחיד, השופט ח' כבוב):

"השיקול שמכריע את הכף במקרה דנן הוא שסכום הפיצוי נקבע במסגרת הסדר טיעון, ועל כן יש קושי ממשי בקבלת בקשתו של המבקש, כפי שציין בית המשפט המחוזי בהחלטתו, בחלוף למעלה מ-15 שנה. לא למותר לציין, כי הפרשי ההצמדה והריבית נועדו להגן על האינטרס הכלכלי של נפגע העבירה; וכידוע, הפיצוי שנפסק במסגרת הליך פלילי טומן בחובו מאפיינים אזרחיים מובהקים".

בקשת רשות הערעור נדחתה.

רע"א 3292/24 פלוני נ' מדינת ישראל (אר"ש, 13.6.24)

המחוזי: לתת הפטר – גם אם יש חוב גדול המוחרג ממנו

בית המשפט המחוזי קבע, כי אפילו אם קיים לחייב חוב בשיעור משמעותי אשר אינו בר הפטר, ניתן יהיה לתת לחייב הפטר מהחובות הרגילים כדי לקדם את שיקומו הכלכלי, לאחר שביהמ"ש יווכח שיש התכנות לפתרון או הסדרה של החוב המוחרג

בית המשפט המחוזי דן בשני ערעורים של חייבים על ביטול הליכי חדלות הפירעון נגדם. בשני המקרים היו לחייבים חובות שאינם בני הפטר, ובית המשפט של חדלות פירעון ביטל את הליך חדלות הפירעון מכיוון שבנסיבות אלה לא יהא בהליכי חדלות הפירעון כדי להביא לשיקומם הכלכלי של החייבים.

בית המשפט המחוזי הסתייג מהדברים, וקבע כי ניתן במקרים מסוג זה לתת הפטר על החובות בני ההפטר, בתנאי שמתקיים מהלך של הסדרת החובות שאינם בני הפטר, אשר יכול לחלץ את החייב מהמשבר כולו:

"נטייתי שלי היא כי במקרים המתאימים, ובהתאם למבחנים המקובלים בעניין מתן הפטר, יש לשאוף להעניק ליחידים הפטר מן החובות ברי-ההפטר הרובצים עליהם, שכן הדבר עשוי לקדם את שיקומם הכלכלי" […] ברם, "אין לעשות כן לפני שהובהר כי לגבי החובות שאינם ברי-הפטר, אכן ניתן להגיע להסדר או להפעיל את הכלים המשפטיים הקבועים בחוק ההוצאה לפועל" […] "כאשר מונח מקרה כזה בפני בית המשפט, או אף קום לכן, יש לפנות לרשם ההוצאה לפועל או לנושים בעניין אותם כלים משפטיים" […] "או אז תובא בפני בית המשפט תמונה כוללת ותתקבל החלטה מושכלת ביחס לגורל הליך חדלות-הפירעון".

הערעורים התקבלו והדיון הוחזר לבית המשפט לבדיקת הנסיבות כאמור.

במסגרת החלטתו מתח בית המשפט ביקורת על הסיטואציה שבה הממונה על חדלות פירעון נותן צו לפתיחת הליכים לחייב שלו חוב משמעותי שאינו בר הפטר, ובעקבות כך מתנהל הליך שלם שאין לו תוחלת- עד לביטולו על ידי בית המשפט.

עוד נמתחה ביקורת על כך שיחידת הסיוע המשפטי מסרה עמדה עקרונית שונה מעמדתו של הממונה על חדלות פירעון ושיקום כלכלי, על אף שמדובר בשתי יחידות תחת משרד המשפטים.

עחדל"פ (מחוזי ת"א) 13583-09-22 מוגרבי נ' הממונה על חדלות פירעון (פורסם בהנהלת בית המשפט, 2.10.23)