נאמן אינו פטור מהגשת תצהיר גילוי מסמכים

נאמן המשמש כבעל דין בהליך אזרחי שבו החייב תובע או נתבע, חייב להגיש תצהיר גילוי מסמכים ולעמוד בחובות המוטלות על בעלי דין בהליך אזרחי

נאמנים בהליך חדלות פירעון הגישו בשם החייב כתב הגנה בהליך אזרחי, אך סירבו לחתום על תצהיר גילוי מסמכים. בין היתר טענו כי אין לחייבם להגיש תצהיר במקום החייב, אין לחייבם לגלות בתצהיר את תוצאות חקירתם בהליכי חדלות הפירעון, וכי הגשת תצהיר עלולה להוות פתח לזימונם של הנאמנים לחקירה, באופן שיהווה "אפקט מצנן" וירתיע נאמנים מלפנות להליכים אזרחיים מקום שבו יהיה צורך בכך.

בית המשפט דחה את טענות הנאמנים, וקבע:

"ההקלה לה זוכה בעל התפקיד בכל הנוגע לחובת הגשת תצהיר לתמיכה בבקשות המוגשות על ידו במהלך הליך חדלות הפירעון, אין משמעותה כי בעל תפקיד לעולם יהיה מנוע מלחתום על תצהיר במהלך מילוי תפקידיו ולשם מילוי משימותיו השונות. מטענות הנאמנים משתמע כי חתימת בעל תפקיד על תצהיר היא בבחינת 'ייהרג ובל יעבור'. ולא היא".

נקבע, כי כאשר החייב מנהל הליך אזרחי, הנאמן מקבל לידיו את סמכויותיו וחובותיו של החייב ומשמש בהליך האזרחי בחזקת "בעל דין נציג" ולא כצד ג'.

עוד נקבע, כי החשש שלפיו חתימה על תצהיר גילוי מסמכים תביא לזימונם של הנאמנים לחקירה בבית המשפט אינו סביר, משום שככלל לא חוקרים בעלי דין על תצהיר גילוי מסמכים.

ערעור הנאמנים נדחה.

ע"א 151/24 ניידיק נ' אינוזמצב (אר"ש, 16.4.24)

מתי מוסמך בית המשפט לתת פסק דין כבר בישיבת קדם המשפט?

בית המשפט קיבל תביעה לפירוק שיתוף בנכסים, בתום ישיבת קדם המשפט ומבלי שהתקיים הליך ראיות סדור. נקבע, כי בית המשפט היה מוסמך לתת פסק דין כבר בתום ישיבת קדם המשפט הראשונה, אם נוכח שלנתבע אין הגנה כלל מפני התביעה

בית המשפט לענייני משפחה נתן החלטה מנומקת בדבר פירוק השיתוף בנכסים אשר ירשו שתי אחיות, לאחר שקבע כי האחות המתנגדת לפירוק השיתוף, לא הציגה כלל הגנה.

בית המשפט העליון (מפי השופט סולברג) השווה בין הסמכות לתת פסק דין בשלב קדם המשפט, לבין הסמכות למחוק תביעה בהיעדר עילה. כמו במקרה שבו בודק בית המשפט את "מבחן סיכויי התביעה" ומוחק את כתב הטענות אם נוכח כי התביעה אינה מגלה עילה, מציע בית המשפט מבחן דומה בבואו לתת פסק דין בישיבת קדם משפט, לאחר שנוכח כי הנתבע אינו מראה הגנה:

"יש מקום לטעמי, לאמץ מבחן שיהווה מעין 'תמונת תשליל' למבחן 'סיכויי התביעה': מבחן סיכויי ההגנה. בהתאם למבחן זה, ניתן להכריע בשאלה אם יש מקום ליתן פסק דין, כבר בשלב קדם המשפט. השאלה שעלינו לבחון אפוא, היא זו: מהם סיכויי ההגנה, נוכח טענותיה המשפטיות, בהינתן התשתית העובדתית שניתן לגבש לגביהן? ככל שימצֵא כי מדובר בסיכויים אפסיים ממש, הרי שמדובר ב"כתב הגנה שאינו מגלה הגנה כלל", וניתן יהיה לסיים את ההליך לאלתר, בדרך של מתן פסק דין".

התנאים למתן פסק הדין בישיבת קדם משפט, הם שמיעת הצדדים בישיבה עצמה, ומתן אפשרות לצדדים להביע עמדתם לאפשרות של מתן פסק דין כבר בשלב זה.

"לצורך עשיית שימוש בתקנה 63(ב)16 לתקנות החדשות, יש לעבור דרך מבחן סיכויי ההגנה, הדומה לגישה שננקטה ביחס לסמכות זו, כפי שנקבעה בתקנות הקודמות, ובדומה לאופן שבו מופעלת סמכותו של בית המשפט, למחוק כתב תביעה שאינו מגלה עילה. על-פי גישה זו, לאחר קיום ישיבה שבה ישָמעו הצדדים, ולאחר שהועלתה, בין היתר, האפשרות כי ינתן פסק דין בשלב מוקדם של ההליך, יבדוק בית המשפט את סיכויי ההגנה, על יסוד הטענות המשפטיות שהעלה הנתבע בכתב הגנתו. אם ימצֵא, כי בהתאם למצע העובדתי שניתן לגבש, כבר בשלב זה, הטיעון המשפטי שבכתב ההגנה "אינו מגלה הגנה כלל" – יש מקום ליתן פסק דין, על אתר, נגד הנתבע".

השופט י' עמית הוסיף בהערות, כי הדברים שנשמעו בישיבת קדם המשפט, יכולים לשמש חלק מפסק הדין, ואין צורך להידרש רק לאמור בכתבי הטענות.

השופטת י' וילנר הדגישה כי מדובר בסמכות אשר יש להפעיל בזהירות רבה:

"השימוש בסמכות של מתן פסק דין בשלב קדם המשפט צריך להיעשות בזהירות רבה ורק במקרים חריגים במיוחד, בהם נמצא באופן מובהק כי "כתב ההגנה אינו מגלה הגנה כלל", כלשון תקנה 63(ב)16. […] פסק הדין כאמור, יינתן רק לאחר שניתנה לבעלי הדין ההזדמנות להביע עמדתם בשאלה אם יש מקום לתת פסק דין בשלב קדם המשפט".

הערעור נדחה.

בע"מ 7367/22 פלונית נ' פלונית (פורסם בהנהלת בתי המשפט, 26.1.23)