תגית: חוב

בטרם ניתוק מרשת החשמל בשל חוב, על רשות החשמל לשמוע את החייבים, ולשקול את נסיבותיו הפרטניות של כל מקרה ומקרה. ניתוק חייבים מחשמל מפאת עוניים פוגע בזכותם לקיום מינימלי בכבוד. עוד בפסיקה השבוע: הנחיות לשמאי- כיצד לערוך עדכון שמאות שכבר הוגשה? וגם – בית המשפט אינו מוסמך לערוך חישובים שמאיים

הזכות לחשמל

האם הגיע הסוף לניתוקי חשמל לחייבים? בית המשפט מגדיר את "הזכות לחשמל" כחלק מהזכות לקיום בכבוד, ושולח את רשות החשמל לעבודת מטה שתקבע קריטריונים מסודרים לניתוק חייבים מחשמל, על מנת שלא יווצר מצב שבו אנשים מנותקים מאספקת החשמל מפאת עוניים.

ונקבע:

"הזכות לאספקת חשמל היא בעלת זיקה מובהקת לזכות לקיום מינימלי בכבוד, שהוכרה זה מכבר בפסיקתנו כחלק מהזכות החוקתית לכבוד האדם".

בית המשפט מכליל את הזכות לחשמל ברשימה אחת יחד  עם אינטרסים מוגנים של החייב – למשל דיור חלוף, דמי מחייה, שכר מוגן, מיטלטלין פטורים מעיקול, ועוד.

העתירה חושפת את המושג "עוני אנרגטי" (Energetic Poverty) המתייחס לעוני שגורם להיעדר נגישות לאנרגיה בסיסית. מושג זה, כך מצוין, נפוץ יותר באירופה – שם הצורך באנרגיה לצורך חימום גדול יותר.

---

לצד ההכרה בזכות לאספקת חשמל כחלק מכבוד האדם, בית המשפט מכיר כך כי תשלומים על חשמל הם הבסיס לקיומה של רשת חשמל מתפקדת, והדיון בפסק הדין עוסק בדרכי הגבייה ולא בהשגה על עצם החיוב בתשלום. בהתאם לכך נקבע:

 "קביעה לפיה צרכנים מסוימים יהיו מוגנים מניתוק מאספקת חשמל, אינה שקולה למחילה על חובם. משמעותה היא רק כי חובם ייגבה בדרך של הסדר תשלומים או בהליכי הוצאה לפועל, אך במקביל הם יוכלו להוסיף ולהשתמש בחשמל לצורך קיומם הבסיסי".

בית המשפט קבע כי החלטה לנתק מחשמל צריכה להיעשות לאחר הפעלת שיקול דעת בכל מקרה ומקרה, ולו לצורך קביעת מועד הניתוק. במסגרת החלטה זו יש לאפשר גם זכות טיעון למועמדים לניתוק, שבמסגרתה תשקלנה הנסיבות העובדתיות הספיציפיות שלהם. בית המשפט קבע כי אין לאפשר מצב שבו חייבים מנותקים מחשמל מפאת עוני ממשי.

נקבע, כי על רשות החשמל לתקן בתוך 6 חודשים הן את הקריטריונים להכרה במקרים שבהם יש הצדקה לתת "חסינות מניתוק". כן על הרשות להסדיר הליך שבמסגרתו תנתן זכות טיעון למועמדים לניתוק, ויופעל שיקול דעת בנושא בנסיבותיו של כל מקרה המועמד לניתוק.

בג"ץ 4988/19 רוזנצוייג מויסה נ' הרשות לשירותים ציבוריים חשמל (פורסם בהנהלת בתי המשפט, 20.1.22).

ביטול קביעות שמאיות של בית המשפט, והנחיות לעדכון שמאות

היכן עובר קו הגבול בין קביעה שיפוטית לבין קביעה שמאית? באחד המקרים שנדונו השבוע בבית המשפט העליון, ביטל בית המשפט חישובים שמאיים שערך בית המשפט קמא, בטענה כי בית המשפט איננו מומחה לשמאות.

היה זה מקרה שבו התבקש שמאי לעדכן חוות דעת קודמת שנתן. ואולם, בעדכון השמאי, לא השתמש באותה מתודה להערכת השווי, שבה השתמש בשמאות הקודמת. בית המשפט המחוזי קבע כי היה מקום להשתמש באותה מתודה לצורך הכרעה, ולא היה מקום לסטות ממנה.

בהמשך חישב בית המשפט בעצמו את השווי השמאי על סמך נתונים שהוצגו בחוות הדעת. בעשותו כן, נקבע, הסיג את גבולו של השמאי – וקביעה זו יש לבטל:

"אמנם כן, צדק בית המשפט המחוזי בקביעתו העקרונית, כי היה על השמאי אגסי לערוך את חוות דעתו העדכנית, בהתאם למתודה שעמדה ביסוד חוות דעתו הקודמת. יחד עם זאת, לא היה מקום לכך שבית המשפט המחוזי ישים עצמו בנעלי השמאי אגסי, ויקבע בעצמו את שווי הדירה. לשפיטה נבחרנו, לא לשמאות: 'אִישׁ עַל מַחֲנֵהוּ וְאִישׁ עַל דִּגְלוֹ' (במדבר א, נב)"

בע"מ 8418/21 פלונית נ' פלוני (פורסם בהנהלת בתי המשפט, 17.1.22).