בית המשפט העליון עיכב ביצוע הליכי מכר של נכסים, על אף שהנכסים אינם משמשים למגורים; במקרה אחר נקבע במחוזי, כי השבת כספים לחייב שפטור מצו תשלומים, תיעשה לאחר ניכוי שכר טרחת הנאמן והוצאות ההליך
מתי יעוכב ביצוע פסק דין המורה על מימוש נכסים שאינם משמשים למגורים?
בית המשפט העליון עיכב השבוע באופן חלקי, מימוש של נכס שאינו משמש כבית מגורים, עד להכרעה בערעור או עד להחלטה אחרת. ככלל קובעת פסיקת בתי המשפט, כי לא יעוכב מכר של נכס "עסקי" או כזה המשמש "להשקעה" עד לדיון בערעור, משום שאין מדובר בפגיעה חמורה במאזן הנוחות או בנזקים שלא ניתן להיטיב בתשלום כספי.
באותו מקרה התקבלה בבית המשפט המחוזי בקשת הנאמנים לביטול הענקה שביצעה החייבת בשלושה נכסי מקרקעין שמכרה לצד ג' כנגד סכומים נמוכים. צד ג' (מקבל ההענקה) טען כי התכוון לעבור להתגורר באחד הנכסים (דירה בסביון) והשקיע בשיפוצה סכומים ניכרים. עוד טען, כי מימוש נכס אחר (דירה ברמת גן) צפוי להיות מורכב באופן שיפגע בערכו, מאחר שבנכס יש דיירת שמתגוררת בו מזה שנים ויש לנהל נגדה הליכי פינוי ארוכים. צד ג' טען עוד, כי מימוש הנכסים עשוי להקים עליו את נושיו באופן שיפגע בו ויביא ל"הרס חייו" כלשונו.
הנאמנים טענו, כי מאליו מימוש הנכס צפוי לארוך עוד זמן מה שעה שעליהם להכין את הנכסים למכירה – לבצע שמאות, לגבות שכר דירה ולבקר בנכסים.
כאמור, על אף הפסיקה המורה כי לא יינתן עיכוב ביצוע במכירת נכסים שאינם מהווים בית מגורים, במקרה זה, בהתחשב בטענותיו של מקבל ההענקה, קבע בית המשפט כי הביצוע אינו מעוכב, אולם הנאמנים לא יבצעו דיספוזיציות בנכסים ופעולות שיש בהן כדי להביא להסתמכות צד שלישי ובכלל זה ימנעו מפרסום הזמנה להציע הצעות, עד להכרעה בערעור.
ע"א 8649/21 עזרן נ' גרינברג וזעירא (פורסם בהנהלת בתי המשפט, 13.2.22)
השבת כספים לחייבים מקופת חדלות הפירעון
האם חייב שזכאי לקבל החזר כספי בהליכי חדלות פירעון, זכאי גם להשבה של סכומי שכר טרחה והוצאות ההליך?
חייבים שכלל הכנסתם מבוססת על קצבאות הביטוח הלאומי, ואין להם פוטנציאל הכנסה נוספת, פטורים, ככלל מביצוע תשלום חודשי לקופת חדלות הפירעון, זוהי הלכת לשצ'נקו שעיגנה קיומם של "צוי תשלומים 0" לחייבים חדלי פירעון שהם נתמכי קצבאות. (רע"א 6353/19 לשצ'נקו נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם בהנהלת בתי המשפט, 11.2.20)).
בית המשפט העליון אף קבע בהמשך, כי הלכת לשצ'נקו חלה רטרואקטיבית – כלומר אם החייב נתמך הקצבאות שילם תשלומים עיתיים לקופת הכינוס בעבר, הוא זכאי לקבלם בחזרה (רע"א 6999/20 עוידה נ' כונס הנכסים הרשמי מחוז חיפה (פורסם בהנהלת בתי המשפט, 24.2.21).
בית המשפט המחוזי נדרש השבוע ליישום הלכה זו, ובייחוד לשאלה אם יש להחזיר לחייבת את כלל הכספים, או לנכות מהם את שכר טרחת הנאמן והוצאות ההליך. נקבע, כי בהיעדר נימוקים אחרים הקשורים במצב סוציאלי ונזקקות מיוחדת לכספים, הכלל הוא שהכספים יושבו לחייב לאחר שינוכו מהם הוצאות ההליך ושכר טרחה לנאמן. בית המשפט מסתמך בעניין זה גם על פסיקה קודמת שלו בעניין פש"ר (מחוזי לוד) 40005-05-17 דאוד נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם בהנהלת בתי המשפט, 30.6.21). בין המשפט מציין כשיקול גם את העובדה שהחייבת לא שיתפה פעולה בהמצאת מסמכים בהליך, והביאה להתארכותו שלא לצורך.
"אינני סבור כי המקרה שלפני הוא המקרה החריג בו מן הראוי להקין את שכרו של בעל התפקיד. הנות שהחייבת העלתה לתמיכה בבקשתה משותפות לכל החייבים עליהם חלות הלכת לשצ'נקו והלכת עוידה. לכל החייבים הללו אי ןכלל הכנסה פרט לגמלה מוגנת. כולם נעדרי כושר השתכרות. בקופת הכינוס של כולם הצטברו כספים שטרם חולקו לנושים […] החייבת פנתה להליך הפש"ר ביוזמתה. היא עשתה כן מתוך מודעות לכך שחובת תשלום הוצאות ההליך המעוגנת בפקודה קודמת לכל חלוקה אחרת".
פש"ר (מחוזי ת"א) 31685-10-16 קאסם נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם בהנהלת בתי המשפט, 16.2.22).
