רף ההוכחה הנדרש כדי לשכנע את בית המשפט בסיכוייו של הסדר נושים, הוא נמוך בשלב של בקשת עיכוב הליכים לפי תיקון 4 לחוק חדלות פירעון
השבוע האחרון בעולם חדלות הפירעון, התאפיין, כמו בתחומים אחרים של החיים, בבידודים ובדחיות על רקע תחלואת הקורונה.
לצד זאת עולה ופורח השימוש בהליך משפטי אשר הורתו ולידתו במשבר הקורונה – סעד של עיכוב הליכים לצורך גיבוש הסדר נושים, לפי תיקון 4 לחוק חדלות פירעון. אף שזהו הסדר חוקי שנועד להתמודד עם משבר כלכלי על רקע מגיפת הקורונה, בפועל נעשה בו שימוש נרחב גם במקרים שבהם ההסתבכות הכלכלית החלה קודם לכן.
השבוע ניתן צו עיכוב הליכים לחברת האלונים ירושלים בע"מ. מדובר בחברה העוסקת בתחום ההתחדשות העירונית, ומנהלת מספר פרויקטי נדל"ן בהיקפים משמעותיים באזור ירושלים. הסתבכותה הכלכלית החלה ככל הנראה זמן מה לפני משבר הקורונה. על אף התנגדות חלק מהנושים, ועל אף חוסרים מסוימים בהסדר שהוצע, ניתן לה ולבעל השליטה בה עיכוב הליכים.
קביעה חשובה בפסק הדין מתייחסת לרף הנמוך הנדרש להוכחת הסיכוי לאישור ההסדר. בית המשפט למד זאת מתוך נוסח החוק המתיר לבית המשפט לדחות בקשה אם נוכח שאין סיכוי סביר לאשר הסדר נושים: "העובדה שהתנאי המקדמי הנ"ל מנוסח על דרך השלילה, מלמדת על כך כי נדרשת רמת בדיקה נמוכה יחסית לצורך בחינת הסיכוי הסביר לגיבוש הסדר חוב". כן נקבע במקרה זה, כי הבעת תמיכה על ידי נושים בבקשת עיכוב ההליכים, מחזקת את המסקנה כי יש סיכוי לאישור ההסדר.
עוד נקבע, כי מאחר שבעל השליטה הוא האדם המרכזי בחברה ובעל היכרות מעמיקה עם הפרויקטים שלה, יעוכבו ההליכים נגדו למרות שבשלב זה לא הציע להוסיף כספים לקופת ההסדר, ואולם בית המשפט התנה את המשך עיכוב ההליכים האישי בהגשת תצהיר על ידי בעל השליטה, המפרט את כל הנכסים וההתחייבויות שלו, של אשתו ושל ילדיו.
באשר לזהות מנהל ההסדר- לא התמנה המועמד שהתבקש על ידי החברה ועל ידי חלק מנושיה, ובית המשפט העדיף למנות מנהל הסדר ניטראלי. נקבע, כי דווקא במקרים של מינוי מנהל הסדר שבהם סמכויות הפיקוח מצומצמות, יש מקום למנות מנהל הסדר אשר לא קשור כלל עם החברה.
חדל"ת 8261-01-22 האלונים ירושלים בע"מ נ' א.ר.א.ב בונוס בע"מ (פורסם בנבו, 9.1.22)