השבוע בפסיקה: המועד לבקש הפטר מחוב מזונות, תנאי סף להיכלל ברשימת הנאמנים

בחלוף חמש שנים מקבלת הפטר, הסמכות לדון בהסדרת חוב מזונות של החייב מסורה ללשכת ההוצאה לפועל; תנאי הסף למינוי נאמנים מוסדרים בשלושה מסלולים נפרדים. מסלול ה"נסיון המוכח" בניהול הליכי חדלות פירעון אינו נועד לעקוף את המסלולים האחרים

חוב המזונות נחשב חוב "משוריין" שזוכה לעדיפות על חובות אחרים ואינו מתבטל בסיומם של הליכי חדלות פירעון. יחד עם זאת, בשנים האחרונות הכירו בתי המשפט במקרים נדירים שבהם ניתן לקבל הפטר מחוב מזונות. השיקולים המנחים במקרים אלה הם לרוב מצבו הבריאותי והכלכלי של החייב, מול מצבו של הזכאי למזונות, כשעד כה ניתנו הפטרים מחוב מזונות בעיקר במקרים של נכויות קשות והיעדר כושר השתכרות.

השבוע דן בית המשפט העליון בשאלה כמה זמן אחרי מתן צו הפטר, ניתן לבקש הכללתו גם על חוב המזונות. באותו מקרה, החייב קיבל הפטר לאלתר בהליכי פשיטת רגל. רק כעבור חמש שנים הגיש בקשה להחיל את הפטרו על חוב מזונות למוסד לביטוח לאומי.

נקבע, כי הסמכות לדון בהסדרת החוב במקרה שבו פרק הזמן שחלף מאז ההפטר הוא ארוך, מסורה ללשכת ההוצאה לפועל:

"לנוכח החרגתו של החוב מההפטר וחלוף הזמן מאז סיום הליכי פשיטת הרגל, כיום האכסניה המתאימה לדון ביכולתו של המערער לשאת בחוב ובאיזה אופן, היא בלשכת ההוצאה לפועל"

נימוקי בית המשפט נשענים, בין היתר, על כך כי החייב עצמו הגיש בקשה לפריסת החוב בלשכת ההוצאה לפועל.

בהמשך נקבע:

"אף לו היה מקום לדון בעניין במסגרת הליכי פשיטת הרגל, בחלוף ארבע שנים מאז הסתיימו ההליכים היה על המערער להעמיד טעמים מיוחדים המצדיקים פתיחה מחדש של תנאי ההפטר שהוענק לו".

ע"א 6989/21 אלקלעי נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם בהנהלת בתי המשפט, 26.1.22)

עיון בתנאי הסף להיכלל ברשימת נאמנים

חוק חדלות פירעון הסדיר בחקיקה את נושא הכשירות והמינוי של נאמנים בהליכי חדלות פירעון. החוק והתקנות קובעים הליך מוסדר למינוי נאמנים, ותנאי סף המגדירים מי כשיר ויכול להתמנות כנאמן בהליכי חדלות פירעון.

בבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ, נדון השבוע עניינו של עורך דין אשר ביקש להיכלל ברשימת הנאמנים על אף שאין לו ותק כנדרש בחוק (5 שנים). העותר ביקש להשתמש ב"מסלול עוקף" לדרישת הותק – נסיון מוכח בניהול הליכי חדלות פירעון.

נקבע, כי תנאי הכשירות המוגדרים בחוק מופרדים לשלושה סוגים: תנאים לעורכי דין (אשר דורשים ותק מינימלי), תנאים לרואי חשבון, ותנאים למי שאינו עורך דין או רואה חשבון, אך יש לו נסיון מוכח בניהול הליכי חדלות פירעון.

בנסיבות העניין נדחתה טענות העותר, כי על אף שאינו עומד בתנאי הותק הנדרש כעורך דין, היה מקום לאפשר לו להתמודד מכח המסלול השלישי, של אלה שיש להם ניסיון מוכח בניהול הליכי חדלות פירעון. בית המשפט דחה את הטענות, וקבע כי המחוקק לא כיוון שהמסלול השלישי יהווה מעין "מסלול עוקף" של שני המסלולים הראשונים אשר דורשים ותק ונסיון המפורטים בחוק.

על אף שבית המשפט דחה את הטענות, הוא ציין כי יש מידה מסוימת של צדק בטענות, שלפיהן "צבירת ניסיון בהליכי חדלות פירעון כעורך דין דווקא ולא מתוך מיומנות מיוחדת מחוץ למקצוע עריכת הדין, עלולה בנסיבות מסוימות לקפח עורכי דין ולעמוד להם לרועץ", וביקש להפנות תשומת לבו של המחוקק לכך.

באשר לשאלת הפגיעה בחופש העיסוק – בית המשפט קבע כי אינו דן בנושא כי לא הונחה לטענות אלה תשתית ולא התקיים דיון במבחני פסקת ההגבלה, אולם כשלעצמו הוא סבור "שאין להלין על המחוקק שביקש לוודא רמה מקצועית נאותה לבעלי תפקיד בהליכי חדלות פירעון והתנה את כשירותם של המועמדים לתפקיד בניסיון מקצועי מוכח".

בג"ץ 7194/21 עו"ד סיבוני נ' הועדה הציבורית לגיבוש רשימת נאמנים – יחידים (פורסם בהנהלת בתי המשפט, 23.1.22)