החייב הופטר? בת הזוג עדיין יכולה לחוב אם הוכח שיתוף בחובות

נושה שיוכיח שיתוף בחובות בין בני זוג, רשאי להמשיך ולגבות את החוב מבת הזוג של החייב, גם אחרי הפטרו של החייב. לעומת זאת, הוכחת שיתוף בנכסים בלבד אין בה כדי להקים חבות לבת הזוג לאחר ההפטר, לאחר שהנושא כבר נדון בהליך פשיטת הרגל

חייב ניהל הליכי פשיטת רגל וקיבל הפטר. הנושה לא ויתר, והגיש תביעה נגד זוגתו של החייב, בדרישה לממש את הדירות של בת הזוג כדי לפרוע את החובות. הנושה ביסס תביעתו על שתי עילות:

  1. הוכחת שיתוף בחובות
  2. הוכחת שיתוף בנכסים ספיציפיים

בנסיבות המקרה, הנושה לא הצליח להוכיח כי הייתה כוונה של בני הזוג לשיתוף בחובות, אך הצליח להוכיח שיתוף בנכסים ספיצפיים. אף על פי כן נקבע, שההפטר שניתן יוצר כלפי הנושה השתק, שלא מאפשר לו לגבות את החוב מתוך נכסי האישה. נושא הדירות של החייב נדון בהליך פשיטת הרגל שהנושה היה צד לו, וניתן שם הפטר מבלי לממש את הדירות, עקב גובה החובות המובטחים שרבצו עליהן.

"מקום שבו ניתן למשיב צו הפטר אשר פוטר אותו מחובותיו, ובהם גם חובו כלפי המבקשת, לא עומדת עוד למבקשת האפשרות לפרוע את חובו של המשיב כלפיה מנכסים שבבעלותו. על אף שמבחינה עובדתית בית משפט השלום מצא כי קיימת כוונת שיתוף ספציפי של המשיב בדירות – אין לקביעה זו כל נפקות מקום בו חובו של המשיב כלפי המבקשת הופטר. המבקשת חפצה למעשה לממש את חלקו של המשיב בדירות, על מנת לפרוע חוב שאינו קיים עוד".

בית המשפט התייחס גם לשאלה מה היה קורה אילו הנושה היה מצליח להוכיח שיתוף בחוב, וקובע כי במקרה זה היה רשאי הנושה להפרע מנכסי האישה באופן עצמאי:

 "יובהר, כי אילו הייתה מתקבלת עילת התביעה הנוספת של המבקשת, כך שהיה נקבע כי המשיבה שותפה בחובו של המשיב כלפי המבקשת, המשמעות הייתה שהמשיבה חבה באופן עצמאי, כלפי המבקשת, סכום של מחצית מגובה החוב הכולל – ללא כל תלות בצו ההפטר שניתן למשיב. במקרה כזה, הייתה יכולה המבקשת לנקוט בהליכים לגביית סכום זה מהמשיבה. אלא, שטענה זו של המבקשת נדחתה בבית משפט השלום כאמור"

משלא הוכח שיתוף בחובות, ומששיתוף בנכסים לא יכול להוביל לגבייה לאחר הפטרו של החייב, בקשת רשות הערעור נדחתה.

רע"א 5107/22 אף.סי.סי שיפינג בע"מ נ' ארסבן (פורסם בהנהלת בתי המשפט, 13.10.22)

השבוע בפסיקה: ביטול תביעת חוב שאושרה; מינוי אפוטרופוס כמגבש שיתוף בנכסי זוג

בקשה לבטל תביעת חוב שאושרה "שלא כיאות" מותנית בכך שנעשתה פניה מוקדמת לבעל התפקיד, וזה אכן השתכנע כי אושרה שלא כיאות; מינוי אפוטרופוס לבן הזוג אינו מהווה באופן קטגורי מועד "הקרע הזוגי" המביא להתגבשות שיתוף בנכסי בני זוג

בעלי חברה חייבת ביקשו לבטל הכרעה בתביעת חוב למרות שחלף המועד לערעור. המבקשים טענו כי אינם מוגבלים למסגרת הזמנים של הערעור, משום שבקשתם נסמכת על תקנה 95(ב) לתקנות פשיטת הרגל, המורה כך:

"(א) מצא הנאמן שתביעת חוב אושרה שלא כיאות, רשאי בית המשפט, לפי בקשת הנאמן ואחרי הודעה לנושה
התובע, לבטל את התביעה או להפחית את סכומה.
(ב) נמנע הנאמן מלהגיש לבית המשפט בקשה כאמור, רשאי החייב, או כל נושה, או הכונס הרשמי, לבקש מבית
המשפט לבטל תביעה שאושרה שלא כיאות או להפחית את סכומה".

בית המשפט קבע כי הפעלת הסמכות של בית המשפט על פי תקנה זו, מותנית בתנאי מקדים, ולפיו בעל התפקיד מצא שהתביעה אושרה שלא כיאות.

"הפסיקה פירשה את הוראת תקנה 95(ב) לתקנות פשיטת הרגל כשלובה בתקנה 95(א) לתקנות אלו, וככזו שמציבה תנאי מקדים להגשת בקשה לפי תקנה זו – כי הנאמן מצא שתביעת החוב אושרה שלא כיאות, אך נמנע מלהגיש לבית המשפט בקשה בנדון".

ובהמשך:

"משהמבקשים בענייננו לא קיימו את התנאי המקדים ולא פנו למפרקים בניסיון לשכנעם כי תביעות החוב אושרו שלא כיאות ובהתחשב בעמדת המפרקים ביחס לבקשה מיום 1.2.2022 ולנכונות הכרעות החוב, הרי שלא קמה למבקשים זכות להגשת בקשה לפי תקנה 95(ב) לתקנות פשיטת הרגל, מן הטעם שהתנאים לעשות כן כלל לא הבשילו".

בנסיבות העניין נקבע כי אין מקום לביטול ההכרעות בתביעות החוב.

רע"א 2251/22 שפייזמן נ' כהן (פורסם בהנהלת בתי המשפט, 12.4.22).

מינוי אפוטרופוס כמגבש שיתוף בנכסים

נדחתה בקשת אשה להכיר במועד מינוי אפוטרופוס לבעלה, כמועד המביא לגיבוש השיתוף בנכסי בני הזוג. בית המשפט קבע כי אין מקום לקבוע שעצם מינוי אפוטרופוס לרכוש מהווה אירוע המגבש את השיתוף הזוגי בנכסים, ויש לבחון את כל נסיבות המקרה. בענייננו הגיע למסקנה, כי על אף שלבעל מונה אפוטרופוס לרכוש, אין בכך כדי להוות "מועד קריטי" המגבש את השיתוף בנכסי בני הזוג.

"קביעה, כי מקרה בו מונה אפוטרופוס לרכוש לאחד מבני הזוג היא קטגורית 'מועד קריטי' היא קביעה מרחיקת לכת. אין די בפירוט החסרונות באי קביעה שכזו, שהרי בפרשת טווינקו אימץ בית משפט זה במודע גישת ביניים שמתאפיינת בכך שהיא 'מבקשת להתוות דרך ביניים, תוך איזון עדין בין מכלול השיקולים והתכליות' […] קביעה, כי מקרה בו מונה אפוטרופוס לרכוש לאחד מבני הזוג היא קטגורית 'מועד קריטי' משמעותה היא כי במקרה אחר בו בין בני זוג עליהם חלה הלכת השיתוף ועסקו של הבעל נכנס לקשיים, ובגלל מצבו הקוגניטיבי שנפגע, ממונה לו אפוטרופוס לרכוש ואשתו סועדת אותו, עלולה אותה אישה מסורה למצוא עצמה מאבדת אף את זכויותיה שלה בדירת המגורים המשפחתית".

בענייננו בחן בית המשפט את הנסיבות המשפחתיות, ומצא כי אין לקבוע את מועד הקרע מיום מינוי אפוטרופוס, בין היתר כיוון שמצא שאין בין בני הזוג משבר זוגי. צוין, כי אין זה מן הנמנע כי מטרת התביעה היא העברת השליטה בתאגיד שהוא בשליטת האיש.

בע"מ 2116/22 פלונית נ' פלוני (פורסם בהנהלת בתי המשפט, 12.4.22).