מעורבות נושה בהליך – אינה מזכה בגמול

בית המשפט העליון דחה בקשת גמול לנושה שהשתתף בהליך חדלות פירעון, וקבע כי "מעורבות" גרידא בהליך המשפטי אינה מצדיקה כשלעצמה פסיקת גמול לנושה. גמול יפסק לנושה שפעילותו היטיבה עם קופת הנשייה

עו"ד מיטל אופיר

נושים היו מעורבים בהליכי חדלות פירעון – לקחו חלק במשא ומתן לגיבוש הסדר חוב וסייעו למפרק באופן אקטיבי, בהגשת כתבי טענות, בהשתתפות בדיונים ובמשא ומתן. בהתבסס על כך הגישו בקשה לפסיקת גמול לנושה פעיל.

בית המשפט העליון דן בבקשתם, וקבע כי "מעורבות" גרידא בהליך המשפטי אינה מזכה בגמול נושה פעיל:

"עצם מעורבותו של נושה בהליך משפטי אינו מצדיק תגמול מיוחד לנושה פעיל, השמור למצבים של איתור נכסי החייב שלא היו ידועים או מוכרים זה מכבר לבעל התפקיד. הנחת היסוד היא כאמור, כי יש לתגמל נושה פעיל אשר השקיע מאמצים בהשאת הקופה בדרך של איתור נכסים נוספים, באופן המיטיב את מצבת הנכסים ומגדיל את קופת הנשייה תוך הטבת מצבם של כלל הנושים […] כך גם, בפסיקת בתי המשפט המחוזיים הודגש כי השתתפות והתייצבות בהליך משפטי, או הגשת התנגדות בגדר הליך משפטי או מחוצה לו, אינן מהוות כשלעצמן עילה לפסיקת גמול מיוחד".

נפסק, כי פעילות משפטית על ידי הנושה, כמוה כחלק מתפקידי בעל התפקיד שמונה בתיק, כמוה כהסתייעות של בעל התפקיד בעורכי דין ובעלי מקצוע, ומשכך ביצועה ותשלומה טעון אישור מראש של בית המשפט:

"צודק הכנ"ר בציינו כי מדובר בשירותים משפטיים העומדים בלבו של אחד מתפקידיו הגרעיניים של בעל התפקיד, כאשר הוא אינו רשאי על דעת עצמו "להסתייע" לגביהם במילוי תפקידו בגורם אחר. ככל שמתקיימות נסיבות המצדיקות אישור לקבלת "סיוע" מעין זה, ומתן תגמול לגביה, פשיטא כי זו צריכה להיות מאושרת מראש על ידי בית המשפט […] הגם כי ניתן להעלות על הדעת מצבים שבהם תהיה הצדקה לתגמול נושה, בגין פעולות שהביאו להעשרת קופת הנשייה חרף העובדה שלא התבקש אישור מראש, נסיבות מקרה זה אינן קרובות לכך. אדרבה, התנאי שעניינו קבלת אישור מראש מקבל משנה תוקף בנסיבות שבהן מדובר בתפקידים מובהקים הנתונים לבעל התפקיד. או אז בעל התפקיד אינו רשאי 'להאצילם' לאחר ללא אישור. ממילא במקרים כאלה יש גם להביא לאישור בית המשפט גם את גובה התגמול מראש".

הערעור התקבל ונקבע כי הנושים לא זכאים לגמול בגין פעילותם.

ע"א 5264/23 מאיו נ' יעקוביאן (אר"ש 11.12.24)

חידושי פסיקה לשבוע החולף ינואר 2022

על ביטול "רכישת" הצבעות נושים, שוויון בין הצעות בהתמחרות, וזכותה של חברה לערער על מתן צו לפתיחת הליכים נגדה

השבוע בבית המשפט העליון, נדרש בית המשפט לעקרון השוויון בהליכי הסדר נושים, בשני פנים – האחד: שוויון בין נושים. השני: שוויון בין רוכשי נכסים;

פסק הדין שניתן השבוע עסק בחברת אנטואן שוקחה ובניו בע"מ, חברה בעלת קניין רוחני וזכויות לסימני מסחר פופולריים במגזר הערבי. מניותיה הועמדו למכירה על ידי הנאמן, ונערכה התמחרות והצבעת נושים.

בית המשפט הסתייג מפעילותו של מציע בהתמחרות, שהבטיח לנושים תמורה על מנת שישנו את הצבעותיהם באסיפה. נפסק, שהצבעה ששולמה עבורה תמורה באופן החורג מעקרון השוויון, עשויה להתבטל:

"בענייננו אין מקום להשלים עם התנהלות של תשלום נפרד לנושה מחוץ לגדרי הסדר הנושים […] תהא הסיבה אשר תהא. הצעה "לקניית" קולות במסגרת הצבעה על הסדר נושים אינה יכולה לעלות בקנה אחד עם עיקרון השוויון. אף בהנחה כי ניתן לאשר הסדר נושים גם אם יש בו אי-שוויון מסוים במקרים המתאימים ובהינתן הצדקה לעשות כן, בית משפט אינו יכול ליתן יד לפרקטיקה אשר באה לידי ביטוי במקרה זה הנוגדת את עיקרון השוויון באופן יסודי וקיצוני ביותר. אין מדובר בהגמשה קלה של עיקרון השוויון כי אם נגיסה משמעותית וגסה בו".


ביטוי נוסף לעקרון השוויון המופיע בפסק הדין, הוא שוויון בין מציעים בהליכי מכר. לאחר התמחרות, הודיע לפתע בעל החברה כי בכוונתו לשלם את מלוא החובות ולהמשיך להפעיל את החברה, כפוף לאישור ההסדר. ואולם, בית המשפט נוכח כי המימון להצעה זו מגיע מחברה מסחרית אחרת, וקבע כי זו למעשה הצעת רכישה "מוסווית" של החברה המתחרה, אשר לא השתתפה בהתמחרות.

בנסיבות אלה נקבע, שאין להעניק מעמד מועדף להצעת שיקום שבאה מצד בעל המניות, ויש לבחון את שתי ההצעות – זו מול זו – על בסיס מצע משותף בהליך תחרות. בית המשפט העליון לא התערב בקביעות בית המשפט המחוזי בעניין זה.

ע"א 8158/21 שוקחה נ' אופיר דידי, עו"ד (פורסם בהנהלת בתי המשפט, 4.1.22)


ערעור של חברה על מתן צו פתיחת הליכים נגדה

מרגע מתן צו פתיחת הליכים, מופקעות סמכויות האורגנים של החברה. אם כך, מי מוסמך לערער בשמה על מתן הצו לפתיחת הליכים?

בית המשפט העליון דחה טענת סף שהעלה הממונה על הליכי חדלות פירעון, ובה נטען כי בעל מניות אינו של חברה אינו יכול לטעון כנגד מתן צו לפתיחת הליכים. לאחר שהוכח שבעל המניות במקרה זה הוא גם אורגן של החברה, נקבע:

"שלילת סמכותם של האורגנים לערער בשם התאגיד תביא לכך שהלכה למעשה לא יהיה מי שיכול להגיש ערעור על ההחלטה בדבר מתן צו לפתיחת הליכים. נוכח חשיבותה של זכות הערעור […] אני סבור כי תוצאה זו אינה רצויה כלל ועיקר".

ע"א 7496/21 ליאב יזמות וניהול פרויקטים בע"מ נ' י.מ האחים שמואלי בע"מ (פורסם בהנהלת בתי המשפט, 3.1.22)

הארכת צו איסור דיספוזיציה

במסגרת הסדר נושים שאושר, הוטל צו איסור דיספוזיציה על נכס של חייב, ומונה בעל תפקיד לקיים חקירה בעניין הנכס. החייב סיכל את החקירה באמצעות בקשות שהגיש. נקבע, כי מעת שהעיכוב בחקירה נובע מהתנהגותו של החייב עצמו, יש מקום לפרש את ההסדר שאושר כך שצו איסור הדיספוזיציה יוארך, ולא ניתן לאפשר לחייב "להחזיק את החבל משתי קצותיו", מחד – לעכב את החקירה, ומאידך – לעמוד בדווקנות על המועד החוזי לביטול הצו.

רע"א 8650/21 עברי נ' ארז חבר, עו"ד (פורסם בהנהלת בתי המשפט, 3.1.22)