בית המשפט הדן בתביעה אזרחית, הורה לנתבעים – רוכשי חברה – להמשיך ולהזרים לה מימון ביניים כסעד זמני ולפני מתן פסק דין בתובענה. נקבע שאף שמדובר בסעד זמני "לא שגרתי", הוא נכון בנסיבות העניין על מנת למנוע קריסה עסקית
עסקת רכישה של חברה מתחום הרכב החשמלי, השתבשה לפני סיום, ונקלעה להליכים משפטיים. בין תנאי עסקת המכר סוכם כי הרוכשים יעמידו מימון ביניים להפעלת החברה, בסך מיליוני שקלים בחודש, למשך תקופה קצובה עד להשלמת העסקה.
ההתארכות בביצוע העסקה הובילה להגשת תביעה אזרחית, ובית המשפט קבע, כסעד זמני, כי עם התארכות הזמנים הנקובים בהסכם, יזרימו הרוכשים מימון ביניים נוסף לחברה, על מנת למנוע קריסתה.
בית המשפט של הערעור בשבתו כדן יחיד (השופטת רות רונן) דחה את הבקשה לרשות ערעור, וקבע:
"על אף שאין מדובר בסעד זמני "שגרתי", לא מצאתי כי מדובר בהחלטה החורגת משיקול הדעת הרחב המסור לערכאה הדיונית ביחס למתן סעדים זמניים, באופן המצדיק התערבות. ראשית, לא ניתן להתעלם מכך שהמבקשים בעצמם הודו כי במשך כל התקופה שחלפה מאז שנחתם ההסכם ועד לחודש דצמבר 2023 הם המשיכו להעמיד מימון לחברה, וכי סך כל המימון שהעמידו עלה על הסכום שנקבע בהסכם. מכך עולה כי המבקשים ראו עצמם כמי שאחראים להמשיך ולהעמיד מימון לחברה לצורך תפעולה השוטף עד אשר תושלם העסקה ויועברו המניות לבעלותם, וזאת אף לאחר מועד ההשלמה שנקבע בהסכם ובסכום החורג מהסכום שנקבע. מסקנה זו מתיישבת גם עם התרשמותו של בית משפט קמא ביחס להתנהלות המבקשים לאורך חודשים אלה – לפיה הם נהגו בחברה מנהג בעלים".
בית המשפט עמד על הקשיים שביישום הסעד הזמני, ובהם היכולת להבטיח כי הכסף מועבר להמשך קיומה של החברה ולא לצרכים אחרים, וכן שאלת חיות החברה לאחר תום המימון שנקבע בסעד הזמני. נקבע, שעל אף קשיים אלה, בנסיבות העניין ההחלטה מאזנת נכון בין סיכוני הצדדים.
נציין, כי שמות הצדדים נותרו חסויים.
רע"א 1230/24 פלוני נ' פלוני (אר"ש, 7.3.24)