תגית: ביטול הפטר

בית המשפט העליון קבע שחלה חובה לקיים דיון בהצעת הפטר חדשה של חייב, ולהזמין את הנושה לדיון. משניתן הפטר מבלי שהנושה זומן או ידע עליו, מדובר בפסק דין שניתן במעמד צד אחד, והוא בוטל מחמת חובת הצדק

בית המשפט המחוזי דן בבקשת חייב להפטר. אחד מנושיו התנגד לבקשה, והיא נדחתה. לאחר מכן הגיש בקשה חדשה למתן הפטר, אשר הייתה הפעם מוסכמת על הכנ"ר, הנאמנת וגרושתו של החייב. בית המשפט אישר את הבקשה ונתן לחייב הפטר. משגילה על כך הנושה, אשר לא ידע על הבקשה, ביקש לבטל את ההפטר שניתן.

בבית המשפט העליון קבעה השופטת רות רונן (במותב דן יחיד) כי יש חובה לקיים דיון בבקשת הפטר. במסגרת זו הבחינה בין מקרה שבו בקשת ההפטר היא חדשה וטרם נדונה בדיון, לבין מקרה שבו הבקשה מהווה "גלגול" של בקשה קודמת שכבר נדונה, שאז אין חובה לקיים בה דיון נוסף. נקבע כי בנסיבות המקרה דכאן, הבקשה להפטר איננה גלגול של הבקשה הקודמת, אלא בקשה חדשה שיש מקום לשמוע לגביה את עמדת הנושה:

"הגם שהדין מחייב את בית המשפט לקיים דיון במעמד הצדדים בכל בקשת הפטר עובר לקבלתה, עשויים להיות מקרים בהם אין מדובר בבקשת הפטר חדשה אלא ב"גלגול" של אותה בקשה – שאז אין חובה לקיים דיון […] אולם במקרה הנוכחי, הבקשה להפטר מותנה […] איננה "גלגול" של הבקשה שנדונה […] זאת לאור חלוף הזמן מאז שנדונה הבקשה הקודמת (חצי שנה – המחברים), ולאור כך שחרף הדמיון בין שתי תכניות הפירעון הן אינן זהות. כך בין היתר, בהתאם לתוכנית הפירעון שאושרה, היה על החייב לשלם את הסכום עליו הוסכם בתשלום אחד (ולא ב36- תשלומים); ואף הושגה בתוכנית זו הסכמה שלא הושגה קודם לכן ביחס לחלוקה שווה של הכספים בין גרושתו של החייב לבין יתר הנושים, כאשר למבקש כלל לא ניתנה הזדמנות להעלות את טענותיו בהקשר זה. לכן היו הנושים ובכלל זה המבקש, זכאים לקבל הזדמנות להביע את עמדתם ביחס לתכנית הפירעון העדכנית – במועד ובתנאים בהם היא גובשה, בטרם תתקבל החלטתו של בית המשפט לאשרה ולהעניק לחייב הפטר מותנה. משלא ניתנה למבקש הזדמנות כזו, יש לראות את ההחלטה מיום 2.6.2022 כהחלטה שניתנה במעמד צד אחד".

נקבע, כי משהנושה לא ידע על ההחלטה ולא הוזמן עליה, יש מקום לבטל את ההחלטה מחובת הצדק:

"הדין חייב את בית המשפט לשמוע את עמדתו של המבקש – הנושה – קודם למתן ההחלטה בבקשה להפטר מותנה, ולמרות זאת – המבקש לא הוזמן לדיון ולא קיבל הזדמנות לכן להשמיע את טענותיו בטרם מתן ההחלטה. די בכך לכן כדי להורות על ביטול ההחלטה מתוך חובת הצדק".

הערעור התקבל והתיק הושב לבית המשפט המחוזי לדיון מחדש בבקשת ההפטר של החייב.

רע"א 6892/23 הללי נ' מזרחי (אר"ש 18.12.23)

נפסק: הכונס הרשמי רשאי להביע בבית המשפט העליון עמדה סותרת לעמדתו שהובעה במחוזי, גם ללא שינוי נסיבות. עוד נפסק, כי הנושים רשאים לממש נכסי מקרקעין של החייבים באם הנאמן אינו מעוניין לעשות כן

חייבים קיבלו הפטר מחובותיהם אף שהתנהלו בחוסר תום לב במהלך הליך פשיטת הרגל, הסתירו נכסים והעלו טענות שונות לבעלות של צדי ג' בהם. בסופו של יום הציעו הצעה כספית לסיום ההליכים בדרך של הסדר נושים. רוב גדול של הנושים התנגד, אולם בית המשפט החליט לתת להם הפטר אם יעמדו בתנאים זהים לאותה הצעת הסדר שנדחתה.

הכונס הרשמי בבית המשפט המחוזי תמך במתן הפטר לחייבים, בטענה שיש בהצעה זו כדי למקסם את הערך לנושים בהתחשב בקושי הצפוי במימוש הנכסים. ואולם, בבית המשפט העליון הציג ב"כ כונס הנכסים הרשמי עמדה אחרת, ולפיה לא היה מקום להעניק הפטר בנסיבות העניין בשל התנהלות החייבים, ובטרם בוצעו שמאויות לנכסיהם.

בין טענות החייבים נטען כי הכונס הרשמי, כרשות מנהלית, אינו יכול להביע עמדות סותרות בהליכים המתנהלים בבית המשפט המחוזי ובבית המשפט העליון, ועליו להציג עמדה אחידה ועקבית.

טענת החייבים בהקשר זה נדחתה, ונקבע מפי השופט מינץ:

"חרף העובדה שאפשר להביט על הכנ"ר […] כ'רשות מינהלית' בהקשר של מתן חוות דעת לבית המשפט, הוא אינו כזה במלוא מובן המילה. הוא בעל תפקיד מרכזי ומשמעותי בהליכי פשיטת רגל וחדלות פירעון […] והוא נדרש להביא לפני בית המשפט את עמדתו המקצועית בסוגיות הדרושות להכרעה ולסייע לבית המשפט להגיע לתוצאה הצודקת והנכונה. כמו כן, הוא אינו "בעל דין רגיל" לכל דבר ועניין שתוצאת ההליך עשויה להשפיע על זכויותיו או חובותיו, כי אם משמש כמעין 'יועץ מקצועי' לבית המשפט. משכך, לא רק שהכנ"ר רשאי, הוא אף מחויב, מכוח תפקידו, להביא לפני בית המשפט את עמדתו המקצועית האובייקטיבית, אף אם הוא הביע עמדה שונה בעבר והיא השתנתה בשל בחינה מחודשת של מצב הדברים בתיק. זאת אף מבלי שהתקיים שינוי נסיבות ומבלי שהתגלו עובדות חדשות".

        בית המשפט התייחס גם לאפשרות שבעל תפקיד ממונה ישנה את דעתו במהלך ההליך:

"כשם שהכנ"ר עשוי לשנות את עמדתו, גמישות מסוימת עשויה לבוא לידי ביטוי גם בהתייחסות בית המשפט לשינוי בעמדה של בעל התפקיד, המופקד על גיבוש התמונה המלאה בקשר למצבו של החייב ולהיקף הנשייה. ברי כי גם על בעל התפקיד חלה החובה לפעול בתום לב בהליך, באופן שבו העלאת טענות סותרות, שנועדה להשיג יתרון דיוני או לנצל את בתי המשפט, עשויה להיבלם גם כן באמצעות כלל ההשתק השיפוטי. אולם ישנם מצבים שבהם ניתן לאפשר גם את שינוי עמדתו של בעל תפקיד, הנעשה לאחר בחינה מחודשת, בתום לב ומכוח תפקידו המקצועי. הכול לפי נסיבות העניין".

בית המשפט הדגיש, והדברים אף צוינו בהערה של השופטת רות רונן, כי בית המשפט אינו מחויב לקבל את עמדת הכנ"ר, ופוסק לפי שיקוליו שלו.

הערעור נדחה והפטרם של החייבים בוטל. התיק הוחזר לבדיקה מחדש של ערכי הנכסים, ושקילה מחודשת של מתן ההפטר, כשהודגש כי זכויות החייבים בנכסים לא יוחזרו להם גם אם ינתן להם הפטר. הנאמן יוכל להביע דעתו אם מעוניין לפעול לממשם, ובאם לא – יוכל המימוש של הנכסים להיעשות על ידי הנושים.

ע"א 4401/21 אמיתי נ' קרויז (אר"ש 15.11.23).