קטגוריה: נושים

בקשה לבטל תביעת חוב שאושרה "שלא כיאות" מותנית בכך שנעשתה פניה מוקדמת לבעל התפקיד, וזה אכן השתכנע כי אושרה שלא כיאות; מינוי אפוטרופוס לבן הזוג אינו מהווה באופן קטגורי מועד "הקרע הזוגי" המביא להתגבשות שיתוף בנכסי בני זוג

בעלי חברה חייבת ביקשו לבטל הכרעה בתביעת חוב למרות שחלף המועד לערעור. המבקשים טענו כי אינם מוגבלים למסגרת הזמנים של הערעור, משום שבקשתם נסמכת על תקנה 95(ב) לתקנות פשיטת הרגל, המורה כך:

"(א) מצא הנאמן שתביעת חוב אושרה שלא כיאות, רשאי בית המשפט, לפי בקשת הנאמן ואחרי הודעה לנושה
התובע, לבטל את התביעה או להפחית את סכומה.
(ב) נמנע הנאמן מלהגיש לבית המשפט בקשה כאמור, רשאי החייב, או כל נושה, או הכונס הרשמי, לבקש מבית
המשפט לבטל תביעה שאושרה שלא כיאות או להפחית את סכומה".

בית המשפט קבע כי הפעלת הסמכות של בית המשפט על פי תקנה זו, מותנית בתנאי מקדים, ולפיו בעל התפקיד מצא שהתביעה אושרה שלא כיאות.

"הפסיקה פירשה את הוראת תקנה 95(ב) לתקנות פשיטת הרגל כשלובה בתקנה 95(א) לתקנות אלו, וככזו שמציבה תנאי מקדים להגשת בקשה לפי תקנה זו – כי הנאמן מצא שתביעת החוב אושרה שלא כיאות, אך נמנע מלהגיש לבית המשפט בקשה בנדון".

ובהמשך:

"משהמבקשים בענייננו לא קיימו את התנאי המקדים ולא פנו למפרקים בניסיון לשכנעם כי תביעות החוב אושרו שלא כיאות ובהתחשב בעמדת המפרקים ביחס לבקשה מיום 1.2.2022 ולנכונות הכרעות החוב, הרי שלא קמה למבקשים זכות להגשת בקשה לפי תקנה 95(ב) לתקנות פשיטת הרגל, מן הטעם שהתנאים לעשות כן כלל לא הבשילו".

בנסיבות העניין נקבע כי אין מקום לביטול ההכרעות בתביעות החוב.

רע"א 2251/22 שפייזמן נ' כהן (פורסם בהנהלת בתי המשפט, 12.4.22).

מינוי אפוטרופוס כמגבש שיתוף בנכסים

נדחתה בקשת אשה להכיר במועד מינוי אפוטרופוס לבעלה, כמועד המביא לגיבוש השיתוף בנכסי בני הזוג. בית המשפט קבע כי אין מקום לקבוע שעצם מינוי אפוטרופוס לרכוש מהווה אירוע המגבש את השיתוף הזוגי בנכסים, ויש לבחון את כל נסיבות המקרה. בענייננו הגיע למסקנה, כי על אף שלבעל מונה אפוטרופוס לרכוש, אין בכך כדי להוות "מועד קריטי" המגבש את השיתוף בנכסי בני הזוג.

"קביעה, כי מקרה בו מונה אפוטרופוס לרכוש לאחד מבני הזוג היא קטגורית 'מועד קריטי' היא קביעה מרחיקת לכת. אין די בפירוט החסרונות באי קביעה שכזו, שהרי בפרשת טווינקו אימץ בית משפט זה במודע גישת ביניים שמתאפיינת בכך שהיא 'מבקשת להתוות דרך ביניים, תוך איזון עדין בין מכלול השיקולים והתכליות' […] קביעה, כי מקרה בו מונה אפוטרופוס לרכוש לאחד מבני הזוג היא קטגורית 'מועד קריטי' משמעותה היא כי במקרה אחר בו בין בני זוג עליהם חלה הלכת השיתוף ועסקו של הבעל נכנס לקשיים, ובגלל מצבו הקוגניטיבי שנפגע, ממונה לו אפוטרופוס לרכוש ואשתו סועדת אותו, עלולה אותה אישה מסורה למצוא עצמה מאבדת אף את זכויותיה שלה בדירת המגורים המשפחתית".

בענייננו בחן בית המשפט את הנסיבות המשפחתיות, ומצא כי אין לקבוע את מועד הקרע מיום מינוי אפוטרופוס, בין היתר כיוון שמצא שאין בין בני הזוג משבר זוגי. צוין, כי אין זה מן הנמנע כי מטרת התביעה היא העברת השליטה בתאגיד שהוא בשליטת האיש.

בע"מ 2116/22 פלונית נ' פלוני (פורסם בהנהלת בתי המשפט, 12.4.22).

קבלנים שביצעו עבודות בניה לפי תמ"א 38, אינם בעלי זכות עכבון לגבי הנכס על אף שהשביחו אותו, ואינם זכאים למעמד של נושים מובטחים; פורסמה טיוטת תקנות לחישוב דמי המחיה בהליכי חדלות פירעון

קבלנים שביצעו עבודות בניה עבור חברה חדלת פירעון (במסגרת תמ"א 38) טענו כי עומדת להם זכות עכבון על מבנה שביצעו בו עבודות והושבח על ידם. המבנה נמכר בהליכי חדלות הפירעון, והקבלנים טענו כי זכות העכבון מקנה להם נשייה מובטחת בקופת חדלות הפירעון של החברה. בית המשפט קבע כי לקבלנים שביצעו עבודות בהתאם להסכם בניה, אין זכות עכבון בנכס של החברה שבפירוק, וזאת על אף שעבודתם השביחה אותו.

בית המשפט המחוזי קבע, כי בהסכם הביצוע ויתרו הקבלנים על תחולת סעיף 5 בחוק חוזה קבלנות, התשל"ד-1974 המסדיר זכות עכבון לקבלן. בית המשפט קבע כי סעיף זה בחוק חוזה קבלנות הוא דיספוזיטיבי, ולאחר שבחן את נוסח החוזה בין החברה ובין הקבלנים, הגיע למסקנה כי הקבלנים ויתרו על זכות העכבון בהסכם ביניהם, וכיוצא מכך אינם בעלי זכות עכבון, ואינם זכאים לקבל מעמד של בעלי נשייה מובטחת בהליך חדלות הפירעון של החברה.

פר"ק (מחוזי חי') 65932-06–19 זהר אנגלנדר חברה לנאמנויות בע"מ נ' הבית ברות 14 א' בע"מ (פורסם בנבו, 13.3.22)

טיוטת תקנות חישוב דמי המחיה

משרד המשפטים פרסם טיוטת תקנות המסדירות את חישוב דמי המחיה בהליכי חדלות פירעון. שמן המוצע הוא "תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי (הוראות לעניין דרך חישוב דמי מחיה בהליכי חדלות פירעון לגבי חייב שהוא יחיד), התשפ"ב-2022".

טיוטת התקנות מתבססת כנקודת מוצא על גובה גמלת הבטחת הכנסה שלה זכאי אדם בעל מאפיינים דומים לזה של היחיד, כשבדברי ההסבר נכתב, כי סכום זה נבחר לשמש נקודת ייחוס שכן "קצבת הבטחת הכנסה היא קצבה שנועדה להבטיח את קיומו הבסיסי של הזכאי לה ולא נמצא מקום להפחית ממנה סכום כלשהו".

התקנות מסדירות קביעת דמי מחיה באופן מדורג בהתחשב בהכנסת התא המשפחתי, ובהתחשב בשיעור הכנסתו של היחיד מתוך התא המשפחתי. ככל שהכנסת התא המשפחתי גבוהה יותר, כך יופנה שיעור גבוה יותר מהכנסתו לצורך החזר חובותיו. טיוטת התקנות כוללת גם התחשבות במשפחות עם ילדים, החל מהילד השלישי.

כיצד קובעים אם הרשות המנהלית השתהתה בהליכי הגבייה, עד כדי כך שיש הצדקה למחוק את החוב או את הריביות? האם בית המשפט רשאי לסלק תביעת מפרקים כנגד נושאי משרה על הסף מכח "כלל שיקול הדעת העסקי"? ביטול הגבלת רשיון נהיגה לחייבים בהוצאה לפועל

מתי יקבע כי עיריה השתהתה בהליכי גבייה מנהליים ואינה יכולה לגבות את החוב, או למצער את הריביות שהתווספו אליו? השבוע אישר בית המשפט העליון גביית חוב של עירייה והכיר הן בחוב והן בריביות שנוספו אליו, לאחר שקבע כי העיריה לא השתהתה בנקיטת הליכי גבייה. בפסק הדין פורטו מבחנים שיש לשקול כאשר בודקים אם נפל שיהוי בפעולתה של העיריה:

"בבוא בית המשפט להכריע בשאלה האם הרשות השתהתה בגביית חוב, עליו לתת את הדעת לשאלת ההסתמכות של הפרט; לאינטרס הציבורי בגביית חובות המגיעים לרשות כמו גם לאינטרס הציבורי הקיים בכך שהרשות המינהלית תפנים את מחדליה; לחובת ההגינות שבה מחויבת הרשות בכל פעולותיה; ולחובת תום הלב של החייב ביחסיו עם הרשות".

בית המשפט במקרה זה כתב כי אינו מכריע בשאלה אם יש להחיל על הליכי מימוש שעבוד במקרקעין את דיני ההתיישנות האזרחיים או את דיני השיהוי המנהלי (המחמירים יותר), וציין כי אכן מדובר בשאלה משמעותית – לאור היותם של הליכי הגבייה הליכים מעורבים – מנהליים ואזרחיים גם יחד.

בית המשפט פירט את הפעולות שנעשו לגביית חוב העיריה בעניינו וקבע כי אף שהעיריה לא פעלה נמרצות לממש את נכס המקרקעין הרי שנקטה לאורך השנים הליכי גבייה, החייב היה מודע לחוב, ולא נפל פגם בפעולותיה. פסק הדין מספק דוגמה ליישום ההלכות שנקבעו בעניין התיישנות חובות מנהליים. בענייננו הליכים מעטים שננקטו לאורך השנים (הדבקת אזהרה ב-2005, רישום שעבוד ב-2006, עיקולים בנקים ב-2009 וב-2013, עיקול ברישום ושעבוד נוסף ב-2013), הוכרו על ידי בית המשפט כהליכים שמהווים גבייה מספקת ואף מידתית ומאוזנת, שאינה מקימה טענת שיהוי.

עע"מ 2007/20 מועצה מקומית אבן יהודה נ' שטרית (פורסם בהנהלת בתי המשפט, 8.2.22)

סילוק על הסף בתביעות נגד נושאי משרה

מפרקי חברת "בטר פלייס" הגישו תביעות כנגד נושאי משרה בגין נטילת התחייבויות וסיכונים "לא סבירים" בשם החברה. בית המשפט סילק את התביעות על הסף, בטענה כי פעולות נושאי המשרה חוסות תחת "כלל שיקול הדעת העסקי". בית המשפט קבע כי "כלל שיקול הדעת העסקי אכן יכול לשמש כעילת סף לסילוק תביעה כנגד נושא משרה.

כלל שיקול הדעת העסקי קובע, כי נושא משרה אשר עשה פעולה בתום לב, באופן מיודע ושלא מתוך ניגוד עניינים, נהנה ממעין "חסינות" מפני הפעלת ביקורת שיפוטית על החלטותיו. כן קיימת חזקה המניחה לטובת נושא המשרה, כי פעל כדין אם שלושת הקריטריונים המפורטים לעיל התקיימו.

בית המשפט העליון דחה את טענת המפרקים, לפיו "כלל שיקול הדעת העסקי" יוצר חזקה ראייתית בלבד, ואינו יכול לשמש לסילוק תביעה על הסף. נקבע, כי כאשר כתב התביעה עצמו אינו מראה עילה שיש בה כדי לטעון שהפעולה אינה בתום לב, באופן מיודע או מתוך ניגוד עניינים, ניתן לסלק את התביעה על הסף מטעם זה בלבד.

"דוגמאות מעין אלו שצוינו על ידי בית משפט קמא, שבהן תובע טוען כי החלטה עסקית התקבלה על ידי נושאי המשרה מתוך מודעות מלאה להשלכותיה האפשריות, אלא שלדידו של התובע, הסיכון שניטל על ידי נושאי המשרה היה בלתי סביר – הן דוגמאות מובהקות לתביעה חסרת תוחלת ונעדרת עילה, שהרי סופה להיחסם על ידי כלל שיקול הדעת העסקי. במילים אחרות, בהעדר טענה קונקרטית מצד תובע שבכוחה לסדוק את חומת החסינות שמקיפה את נושאי המשרה מכוח כלל שיקול הדעת העסקי – הרי שדין התביעה להיות מסולקת על הסף".

עוד עוסק פסק הדין (שאוחד עם עניין נוסף בעניין חברת רוביקון ביזנס גרופ בע"מ), בסילוק תביעה על הסף כנגד רואי החשבון המבקרים של החברה, ובטענה כי זכות התביעה מוקנית למשקיעים וצדי ג' שהתקשרו עם החברה, ולא לחברה עצמה. בעניין זה קבע בית המשפט העליון, כי אף שהנפגעים העיקריים הם צדי ג', יש מקום לדון גם בנזק שנגרם לחברה עצמה, ואין מקום לסלק תביעה זו נגד רואי החשבון על הסף.

"בהינתן קיומה של אחריות ישירה של רואה החשבון המבקר כלפי החברה, שלילה א-פריורית של עילת תביעה של החברה נגד רואה החשבון המבקר בגין רשלנותו, בטענה כי עילת התביעה מסורה לצדדים שלישיים בלבד, אינה נטולת קושי".

התוצאה האופרטיבית היא כי בית המשפט העליון החזיר את התביעות לדיון בערכאה הקודמת ונתן למפרקים הזדמנות לתקן את כתב תביעתם.

ע"א 7829/18 בטר פלייס בע"מ נ' אגסי (פורסם בהנהלת בתי המשפט, 8.2.22)

ביטול הגבלת רשיון נהיגה לחייבים

השבוע אושר תיקון לחוק ההוצאה לפועל, המבטל את ההגבלה על רשיון הנהיגה לחייבים. כתוצאה מכך תפעל לשכת ההוצאה לפועל לביטול מיידי של הגבלת רשיון הנהיגה לכ-180,000 חייבים (לפי הפרסומים).