קטגוריה: לא חדלות פירעון אבל מעניין

בית המשפט העליון אישר ברוב דעות מתן סעד של מחיקת הערת אזהרה לטובת צדדים אשר כלל לא היו צד למשפט. נקבע: הידיעה על המשפט והמעורבות בו "מבחוץ" מבלי לבקש להצטרף אליו, עולה כדי חוסר תום לב המצדיק נקיטת סעד גם נגד מי שלא היה נתבע

דיירי בניין התקשרו בהסכם לעריכת שיפוץ וחיזוק של הבניין. החברה המבצעת רשמה הערות אזהרה על הדירות, ואף מכרה דירות בפרויקט העתידי ל"רוכשי קצה". המכירות לרוכשי הקצה הובטחו בהערות אזהרה שנרשמו על גבי ההערות של החברה.

ואולם, הסכם הביצוע עם דיירי הבניין היה מותלה בתנאים אשר לא התקיימו, ולימים טענו דיירי הבניין כי ההסכם בטל, וכי יש למחוק את ההערות שנרשמו על הדירות לטובת החברה, וכפועל יוצא מכך גם את ההערות שנרשמו לטובת רוכשי הקצה.

רוכשי הקצה לא היו צד פורמלי להליך שהתנהל בבית המשפט בין הדיירים ובין החברה, אולם לאחד הדיונים הופיע עורך דין מטעמם אשר טען כי הוא חיצוני להליך, והגיע לדיון רק כדי להציע פשרה. בכל זאת החליט בית המשפט קמא למחוק את הערות האזהרה שנרשמו לטובתם.

שופטי בית המשפט העליון הסכימו כי באופן רגיל אין מקום לתת סעד כנגד מי שלא היה צד להליך, ואולם דעת הרוב תמכה בתוצאה שאליה הגיע בית המשפט המחוזי.

השופט י' כשר בדעת מיעוט סבר כי אין מקום לבטל את הערת האזהרה כנגד רוכשי הקצה שלא היו צד למשפט, אולם שופטי הרוב (וילנר ומינץ) סברו שהתנהלות "רוכשי הקצה" במקרה כאן עלתה כדי חוסר תום לב ושימוש לרעה בהליכי משפט, אשר מצדיקים מתן סעד נגדם:

"התנהלותם המתוארת של רוכשי הקצה אינה מותירה מקום לספק כי מדובר בניסיון מכוון, מתוכנן ומחושב לאחוז את החבל משני קצותיו – מחד גיסא, להתחמק ממתן הכרעה שיפוטית מחייבת בנוגע לזכותם הנטענת להיכנס בנעלי הקבלן; ומאידך גיסא, להשפיע על תוצאות ההליך ולהביא לתוצאה ההולמת את רצונם. בכך הם קיוו להשיג יתרון אסטרטגי ברור: תצלח הצעתם לבוא בנעלי החברה בדרך "עקיפה" – ירוויחו; לא תצלח – ההכרעה בהליך לא תחייב אותם שעה שלא לקחו בו חלק פורמלי […] ניסיונם של רוכשי הקצה להיבנות כיום מהימנעותם מלהצטרף להליך בעבר, מהווה שימוש לרעה בהליכי משפט. הסעד המתבקש בנסיבות אלה הוא הקמת מניעות החוסמת את דרכם של רוכשי הקצה מלטעון שאין להחיל עליהם את קביעותיו של בית המשפט המחוזי מאחר שלא היו צד להליך"

התוצאה היא שהערעור נדחה ברוב דעות, כנגד דעתו החולקת של השופט י' כשר, ובית המשפט העליון אישר את מחיקת הערות האזהרה כנגד רוכשי הקצה, על אף שלא היו צד פורמלי להליך.

ע"א 7660/21 די.סי.אס חיזוק מבנים בע"מ נ' יוסף כוכבה (פורסם בהנהלת בתי המשפט, 19.6.23).

בית המשפט העליון חייב את משרד הפנים לרשום נישואי זוגות אשר הציגו תעודת נישואין ממדינת יוטה, המאפשרת נישואים באמצעות היוועדות חזותית

טקס נישואים נערך לפי הכללים התקפים במדינת יוטה – עורכת הטקס נכחה ביוטה, ובני הזוג, אשר נכחו בישראל, הצטרפו מרחוק באמצעות היוועדות חזותית. לאחר שנערך הטקס קיבלו בני הזוג תעודת נישואין רשמית של מדינת יוטה, נושאת חותמת אפוסטיל, וביקשו להירשם כנשואים במשרד הפנים הישראלי.

משרד הפנים סירב לרשום את הנישואין, שעה שנוכח שהטקס לא נערך בחו"ל, ואולם בית המשפט העליון חייב אותו לעשות כן:

"משמצאנו כי שאלת מקום עריכת טקס הנישואין בנסיבות שלפנינו מעוררת שאלות מורכבות ביותר, שאלות שאין מקום שפקיד הרישום יכריע בהן, ומאחר שאין מחלוקת שזוגות המשיבים הגישו לפקיד הרישום תעודת נישואין שערוכה בהתאם לדין במדינת יוטה; שהפרטים בתעודה נכונים; ושאין חשש לפגם אחר בתעודה – הרי שהמסקנה המתחייבת היא כי על פקיד הרישום לרשום את בני הזוג כנשואים"

בית המשפט סייג והדגיש, כי העובדה שהנישואין נרשמו במשרד הפנים, אינה מעידה על תקפות הנישואין, וזו תיבחן על פי הדין המהותי.

עע"מ 7368/22 משרד הפנים נ' בריל (פורסם בנבו, 7.3.23)