תגית: מזונות

לנאמן סמכות רחבה להחליט אם לאשר או לדחות בקשה להארכת מועד להגשת תביעת חוב, גם על פי חוק חדלות פירעון. ניתוח הנוסח שנכלל בחוק לעומת הצעת החוק, מרמז על נקיטת גישה מקלה כלפי הנושים

גרושתו של חייב הגישה תביעת חוב בגין חוב מזונות באיחור, למרות שקיבלה הודעה על ההליך המתנהל, והוצג אישור מסירה של צו הכינוס לידיה. למרות שבוצעה מסירה כדין, הנאמן קיבל את הבקשה להארכת המועד, כשהוא מאזן בהחלטתו בין שיקולים שונים, ובין היתר העובדה שחוב המזונות איננו בר הפטר, מחדלי החייב בהליך, והשפעה נמוכה שתהא לאישור החוב על הליך פשיטת הרגל המתנהל.

בית המשפט קבע, כי קיימת לנאמן סמכות רחבה להחליט אם להאריך את המועד להגשת תביעות חוב. באמרת אגב נקבע, כי גם בחוק חדלת פירעון הותיר המחוקק על כנו את סמכותו הרחבה של הנאמן. בית המשפט ניתח שוני בין נוסח הצעת חוק חדלות פירעון לבין הסעיף שנכלל בסופו של דבר בחוק, ומהניתוח עולה כי לכאורה המחוקק ביקש להקל את הנטל על הנושה המבקש:

"בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 […] הותיר המחוקק על כנו את שיקול הדעת הרחב שניתן לנאמן למתן ארכה להגשת תביעת חוב, כאשר נקבע שהוא רשאי לפי סעיף 210(ג) לחוק חדלות פירעון ליתן ארכה כאמור 'אם מצא כי מתקיימות נסיבות שבשלהן לא יכול היה הנושה להגיש את התביעה במועד וכי מן הצדק לעשות כן, בהתחשב בין השאר בשלב ההליך שבו הוגשה הבקשה'. יצוין כי בהצעת החוק המקורית הופיע נוסח אחר, על פיו הנאמן רשאי להאריך את המועד 'אם מתקיימות נסיבות מיוחדות שבשלהן נמנע מהנושה להגיש את התביעה במועד' […] אולם הנוסח שנקבע לבסוף אינו דורש כאמור התקיימותן של נסיבות 'מיוחדות' […]".

סיומו של דבר – הערעור נדחה והותר לנושה להגיש את תביעת החוב באיחור, על אף אישור המסירה שהוצג.

ע"א 850/22 דרור נ' עמית (פורסם בהנהלת בתי המשפט, 20.7.22)

גביית חוב מזונות בזמן ההליך

בעניין אחר שהגיע לבית המשפט העליון השבוע, גם הוא בנושא חוב מזונות- ביטל בית המשפט החלטה המתירה לנושה לגבות חוב מזונות מחוץ להליך, ובלבד שלא תגבה מנכסי החייב המוקנים לקופה.

השאלה הוחזרה לדיון בבית המשפט המחוזי, כשצוין שלפי סעיף 128 לפקודת פשיטת הרגל – גביית המזונות השוטפים צריכה להיות מנכסי החייב או מהכנסותיו במהלך ההליך.

רע"א 2241/22 באבי נ' באבי (פורסם בהנהלת בתי המשפט, 17.7.22).