בית המשפט העליון דחה בקשת גמול לנושה שהשתתף בהליך חדלות פירעון, וקבע כי "מעורבות" גרידא בהליך המשפטי אינה מצדיקה כשלעצמה פסיקת גמול לנושה. גמול יפסק לנושה שפעילותו היטיבה עם קופת הנשייה
עו"ד מיטל אופיר
נושים היו מעורבים בהליכי חדלות פירעון – לקחו חלק במשא ומתן לגיבוש הסדר חוב וסייעו למפרק באופן אקטיבי, בהגשת כתבי טענות, בהשתתפות בדיונים ובמשא ומתן. בהתבסס על כך הגישו בקשה לפסיקת גמול לנושה פעיל.
בית המשפט העליון דן בבקשתם, וקבע כי "מעורבות" גרידא בהליך המשפטי אינה מזכה בגמול נושה פעיל:
"עצם מעורבותו של נושה בהליך משפטי אינו מצדיק תגמול מיוחד לנושה פעיל, השמור למצבים של איתור נכסי החייב שלא היו ידועים או מוכרים זה מכבר לבעל התפקיד. הנחת היסוד היא כאמור, כי יש לתגמל נושה פעיל אשר השקיע מאמצים בהשאת הקופה בדרך של איתור נכסים נוספים, באופן המיטיב את מצבת הנכסים ומגדיל את קופת הנשייה תוך הטבת מצבם של כלל הנושים […] כך גם, בפסיקת בתי המשפט המחוזיים הודגש כי השתתפות והתייצבות בהליך משפטי, או הגשת התנגדות בגדר הליך משפטי או מחוצה לו, אינן מהוות כשלעצמן עילה לפסיקת גמול מיוחד".
נפסק, כי פעילות משפטית על ידי הנושה, כמוה כחלק מתפקידי בעל התפקיד שמונה בתיק, כמוה כהסתייעות של בעל התפקיד בעורכי דין ובעלי מקצוע, ומשכך ביצועה ותשלומה טעון אישור מראש של בית המשפט:
"צודק הכנ"ר בציינו כי מדובר בשירותים משפטיים העומדים בלבו של אחד מתפקידיו הגרעיניים של בעל התפקיד, כאשר הוא אינו רשאי על דעת עצמו "להסתייע" לגביהם במילוי תפקידו בגורם אחר. ככל שמתקיימות נסיבות המצדיקות אישור לקבלת "סיוע" מעין זה, ומתן תגמול לגביה, פשיטא כי זו צריכה להיות מאושרת מראש על ידי בית המשפט […] הגם כי ניתן להעלות על הדעת מצבים שבהם תהיה הצדקה לתגמול נושה, בגין פעולות שהביאו להעשרת קופת הנשייה חרף העובדה שלא התבקש אישור מראש, נסיבות מקרה זה אינן קרובות לכך. אדרבה, התנאי שעניינו קבלת אישור מראש מקבל משנה תוקף בנסיבות שבהן מדובר בתפקידים מובהקים הנתונים לבעל התפקיד. או אז בעל התפקיד אינו רשאי 'להאצילם' לאחר ללא אישור. ממילא במקרים כאלה יש גם להביא לאישור בית המשפט גם את גובה התגמול מראש".
הערעור התקבל ונקבע כי הנושים לא זכאים לגמול בגין פעילותם.
ע"א 5264/23 מאיו נ' יעקוביאן (אר"ש 11.12.24)